כיום יודע ש-10%-30% מחולי הטרשת הנפוצה המטופלים ב-IFNβ מפתחים נוגדנים נוגדי תרופות (ADA), דבר המוביל בסופו של דבר לכשל טיפולי. במחקר רטרוספקטיבי זה נבדקה קבוצה של חולי טרשת נפוצה בגרמניה שנבדקו ל-ADA במעבדה מרכזית. החוקרים מצאו, כי ישנו שיעור גדול יותר של נוגדני ADA בקרב חולים שהתחילו טיפול בחודש אפריל.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם ניתן להסביר ממצא זה על ידי רמות נמוכות של ויטמין D בסרום.

142 מטופלים עם ADA הותאמו ל-142 מטופלים ללא ADA על פי מין, גיל, סוג ה-IFNβ וזמן לקיחת בדיקת הדם מתחילת טיפול. רמות 25-OH-vitamin D נותחו על ידי ערכת Roche Elecsys מתוך בדיקת דם שנלקחה מכל חולה שנה לאחר תחילת טיפול.

גורמים הקשורים לרמות ויטמין D נבדקו על ידי מודל רגרסיה ליניארית והקשר בין ויטמין D ל-ADA נבדק על ידי מבחן T ורגרסיה לוגיסטית מותנית.

גיל המטופל, חודש בדיקת הדם וסוג ה-IFNβ נמצאו כקשורים באופן מובהק סטטיסטית עם רמות ויטמין D. במטופלים שקיבלו IFNβ-1a תוך שרירי נמצאו ערכי ויטמין D ממוצעים גבוהים ב-7.7 נ"ג/מ"ל לעומת IFNβ-1b תת-עורי. בדגימות דם שנלקחו בחודשים אוקטובר-נובמבר נמצאה עלייה של 8.1 נ"ג/מ"ל לעומת דגימות מחודשים אפריל-מאי. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית ברמות ויטמין D בין חולים עם ADA לחולים ללא נוגדנים אלו.

מחקר זה אימת את העובדה שבחודשים אפריל-מאי ניתן למצוא את ערכי ויטמין D הנמוכים ביותר, אך כאמור, לא נמצא הבדל ברמות ויטמין D בין מטופלים עם ADA ומטופלים ללא.

יש לציין שמגבלות המחקר יכלו לתרום לתוצאות אלו- ייתכן שהבדל בתחילת המחקר בין רמות ויטמין D בחולים השונים לא היה ניתן לאיתור לאחר 12 חודשי טיפול עם IFNβ.

החוקרים מתכננים לבצע מחקר פרוספקטיבי עם מדידת ערכי ויטמין D בתחילת המחקר בחולים נאיביים לטיפול ולשלב בתכנון המחקר גורמים אחרים העלולים להשפיע על רמות ויטמין D.

מקור:
Hassler, S et al. (2016) Neurology. 86(16), Supplement P3.355