משרד הבריאות הודיע כי אין הצדקה ליצירת התמחות-על או תת-התמחות בתחום האפילפסיה, אם כי יש הצדקה שהרופאים הנוירולוגים במרפאות בתי-החולים יעברו השתלמות-עמיתים בנושא זה. המועצה המדעית של הר"י כבר בודקת את האפשרות לייסד השתלמות עמיתים זו בישראל. פרטים אלו נמסרו אתמול (יום ב') בדיון מיוחד שקיימה ועדת הבריאות של הכנסת על מחלת האפילפסיה בישראל.

לפי נתונים שהוצגו בדיון, שיעור החולים בישראל עומד על כ-81 אלף איש. בדיון נמסר עוד, כי לדעת ההסתדרות הרפואית הנוירולוגים מסוגלים לטפל רק בכ-70% מאוכלוסיית החולים. עבור יתר החולים, כ-30% המהווים את המקרים הקשים יותר, נדרשת התמקצעות נוספת של הרופא שתסייע לטיוב הטיפול.

את הדיון בכנסת יזמה מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, שקראה לבניית תכנית לאומית לטיפול באפילפסיה. לדבריה, "המשאבים קיימים, רק צריך לשנות את חלוקתם". היא קראה למשל להעניק לחולים נסיעות חינם בתחבורה הציבורית, מאחר שאינם רשאים לנהוג בעצמם.

לוועדה הוצג דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ובו הנתונים הבאים על אפילפסיה:

- על פי ארגון הבריאות העולמי, נכון לפברואר 2017 מספר החולים בעולם במחלה עומד על כ-50 מיליון בני אדם. שיעור החולים נע בין 4 ל-10 חולים ל-1,000 נפש. בכל שנה מאובחנים ברחבי העולם כ-2.4 מיליון חולי אפילפסיה חדשים. במדינות המפותחות מספר המאובחנים החדשים נע בין 30 ל-50 חולים חדשים ל-100,000 נפש.

- אין בידי משרד הבריאות נתונים מדויקים על מספר חולי האפילפסיה בישראל. המשרד מסר כי הסיבה לכך היא שהאבחנות נעשות בדרך כלל בקהילה. אין רשם לאומי למחלה זו. עם זאת, על-פי המידע שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת מארבע קופות החולים, נכון לינואר-פברואר 2017, בישראל יש 81,795 מבוטחים שאובחנו כחולי אפילפסיה. כלומר, בין 9 ל-10 חולים ל-1,000 נפש באוכלוסייה.

- כ-20% מהמאובחנים כחולי אפילפסיה הם מתחת לגיל 18. כ-52% מכלל המאובחנים זכרים. בכל אחת מהשנים 2016-2011 אובחנו בכל ארבע קופות החולים בין 4,713 ל-5,473 חולי אפילפסיה חדשים. בשנת 2016 אובחנו 4,713 חולי אפילפסיה חדשים - 55 מאובחנים חדשים ל-100,000 נפש באוכלוסייה.

- בשנים 2016-2011 היו כ-3,400 עד 3,800 ביקורים בשנה במחלקות לרפואה דחופה בגלל אירועים הקשורים באפילפסיה. מדי שנה יש 5,900-5,400 אשפוזים עם אבחנה עיקרית או משנית של אפילפסיה לסוגיה. בין 3,500 ל-3,900 מהאשפוזים הם עם אפילפסיה כאבחנה עיקרית.

- החולים באפילפסיה עשויים להיות זכאים לאחת מקצבאות המוסד לביטוח לאומי – או קצבת נכות כללית, או קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) או גמלת ילד נכה. אין בידי המוסד לביטוח לאומי מידע בדבר מספר הילדים החולים באפילפסיה המקבלים גמלת ילד נכה בגין המחלה.

- נכון לינואר 2017 יש 10,024 מקבלי קצבאות נכות כללית ו/או קצבת שר"מ (שירותים מיוחדים) להם ליקוי אחד לפחות של אפילפסיה. כלומר, שהאפילפסיה היא הליקוי העיקרי או המשני שבגינו משולמת להם הקצבה. ל-4,802 מקבלי קצבת נכות אפילפסיה היא הליקוי העיקרי. 81% מהם מקבלים קצבת נכות כללית בלבד. 16% מקבלים קצבת נכות כללית עם שר"מ ו-3% מקבלים שר"מ בלבד.

- נכון לפברואר 2017, בסל התרופות נכללות תרופות שבהן 19 מרכיבים פעילים לטיפול במחלה. 11 חומרים פעילים כלולים בסל כקו טיפולי ראשון במחלה. 5 כאופציה טיפולית מהקו השני. 3 חומרים פעילים קיימים כקו רביעי ואילך.
על הטענה שלפיה רוב התרופות החדשות והמתקדמות הכלולות בסל עבור חולי אפילפסיה מוגדרות כקו טיפול שלישי או רביעי, השיב נציג משרד הבריאות בדיון: "ככל שהתרופה חדשה יותר וצורפה לסל בשנים האחרונות  - היא ממוקמת כקו טיפול מתקדם יותר."

- כיום ניתן לבצע השתלמות-עמיתים (fellowship) באפילפסיה רק בחו"ל. כיום בישראל יש רק תשעה מומחים בנוירולוגיה למבוגרים וחמישה לילדים שעברו בחו"ל השתלמות עמיתים באבחון וטיפול במחלה.