פרקינסון

נוכחות פגיעה קוגניטיבית (MCI) בחולי פרקינסון והסיכון להופעת דמנציה

קיים ידע מוגבל לגבי ההימצאות והתוצאים של MCI בקרב חולי פרקינסון; מחקר פרוספקטיבי חדש בחן את המהלך הטבעי של MCI בחולי פרקינסון על פני חמש שנים

03.04.2017, 07:49
דמנציה, קשישים (צילום: אילוסטרציה)

מחקר זה בחן את ההימצאות, ההתקדמות וההפיכות של MCIי(Mild Cognitive Impairment) בחולי פרקינסון (PD-MCI) על פני חמש שנים. המחקר בוצע בתבנית פרוספקטיבית על בסיס אוכלוסיית חולי פרקינסון שהשתתפו בפרויקט ה-ParkWest הנורבגי.

כלל המשתתפים עברו הערכות נוירופסיכולוגיות לבחינת קשב, תפקודים ניהוליים, זיכרון ויכולות מרחביות-ויזואליות בתחילת המחקר (n=178), אחרי שנה (n=175), שלוש שנים (n=163) וחמש שנים (n=150). חולים הוגדרו כ-PD-יMCI ואובחנו עם דמנציה על פי הקריטריונים המקובלים.

בתחילת המחקר, 36 (20.2%) מהחולים עמדו בקריטריונים של PD-MCI. מתוך החולים עם קוגניציה תקינה בתחילת המחקר (n=142), ההימצאות המצטברת של PD-MCI הייתה 9.9% אחרי שנה, 23.2% אחרי שלוש שנים ו-28.9% אחרי חמש שנות מעקב. בסך הכול, 39.1% מהחולים עם PD-MCI בתחילת המחקר או במהלכו פיתחו דמנציה במהלך חמש שנות המעקב.

שיעור ההמרה לדמנציה היה 59.1% בקרב חולים עם PD-MCI לאחר שנת מעקב לעומת 7.2% בחולים עם קוגניציה תקינה בשנה הראשונה (יחס סיכויים מתוקנן 16.6, רווח בר-סמך 95% 5.1-54.7, p<0.001י). 27.8% מהחולים שסבלו מ-PD-MCI בתחילת המחקר ו-24.2% מאלו שפיתחו הפרעה זו במהלך המחקר חזרו לקוגניציה תקינה בסוף תקופת המעקב, אך שיעור החזרה לקוגניציה תקינה ירד ל-9.4% בקרב חולים שנצפה בהם PD-MCI בשתי ביקורות עוקבות.

לעומת חולים עם קוגניציה תקינה, חולים עם PD-MCI שחזרו לקוגניציה תקינה בשלוש שנות המעקב הראשונות היו בסיכון מוגבר לפתח דמנציה (יחס סיכויים מתוקנן 10.7, רווח בר-סמך 95% 1.5-78.5, p=0.019).

מסקנת החוקרים היא, ש-PD-MCI מוקדם, ללא קשר לעמידות או הפיכות ההפרעה, מהווה מדד פרוגנוסטי לחיזוי דמנציה בחולים עם מחלת פרקינסון.

מקור:
Pederson, K.F. et al. (2017) Neurology. 88(8), 764.

http://www.neurology.org/content/88/8/767.full

נושאים קשורים:  פרקינסון,  MCI-PD,  פגיעה קוגניטיבית,  מהלך מחלה,  מחקרים
תגובות