לרגל יום המודעות בעולם לאפילפסיה שיצוין מחר (26.3), האיגוד הנוירולוגי בישראל מדווח כי בישראל חיים יותר מ-90,000 חולי אפילפסיה, אך עם פחות מ-30 מומחים למחלה, חסרים בישראל, לכל הפחות, עוד 70 נוירולוגים עם מומחיות למחלה.
עוד בעניין דומה
כ-70 מיליון איש בעולם סובלים מאפילפסיה, אחד מכל 100 ילדים ומבוגרים ילקו במחלה ועלולים לסבול מהתקפים. אפילפסיה עלולה להופיע בכל גיל, אבל שכיחות הופעתה גבוהה יותר בגילאי 0-10 ואחרי גיל 60. בישראל חיים, כאמור, למעלה מ-90,000 מבוגרים וילדים עם אפילפסיה.
פרופ' דנה אקשטיין, מנהלת המחלקה לנוירולוגיה ומרכז האפילפסיה במרכז הרפואי הדסה, חברה בוועד האיגוד הנוירולוגי ובוועד הסניף הישראלי של הליגה הבינלאומית למניעת אפילפסיה, מספרת כי "עד לפני מספר שנים מומחי נוירולוגיה, שביקשו להתמחות באפילפסיה, נאלצו לנסוע להתמחות בחו"ל. בשנים האחרונות נפתחו בארץ השתלמויות עמיתים בכמה מרכזים רפואיים גדולים, שבהם יש, לכל הפחות, שני מומחי אפילפסיה (בהדסה, באיכילוב, בשיבא, בבילינסון וברמב"ם), ואכן נוספו יותר מעשרה מומחים חדשים למערכת תוך שלוש-ארבע שנים, אבל זה רחוק מלהספיק".
פרופ' דנה אקשטיין, מנהלת המחלקה לנוירולוגיה ומרכז האפילפסיה ב"הדסה". "נראים ניצנים חיוביים של מגמה להכנסת מומחי אפילפסיה לקהילה"
לפי הערכה, כשליש מהחולים בישראל, כ-30,000, אינם מאוזנים, וחייבים לפגוש רופאים מומחים באפילפסיה לפחות פעמיים-שלוש בשנה. "זה עומס לא ריאלי על פחות מ-30 מומחים שיש כרגע בארץ", אומרת פרופ' אקשטיין, "ולכן הערכה מאופקת מדברת על כך שחסרים בישראל לכל הפחות עוד 70 מומחי אפילפסיה".
לדבריה, "מגמה חיובית נוספת בתקופה האחרונה היא הרחבה משמעותית של בתי החולים בהם יש יכולת לבצע בדיקות ניטור וידאו EEG - הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר לקביעת קיום מחלת האפילפסיה, מקור ההתקפים וסוגי ההתקפים, כולל באזורי פריפריה, בעיקר בדרום הארץ. כמו כן, מציינת פרופ' אקשטיין, נראים ניצנים חיוביים של מגמה להכנסת מומחי אפילפסיה לקהילה באמצעות קופות החולים.
"בדרך כלל אין צורך באשפוז חולי האפילפסיה, אך חשוב שיהיו במעקב שוטף של מרפאות עם מומחים בתחום האפילפסיה. המשך וביסוס מגמה זו יאפשרו גישה נוחה לטיפול מקצועי של חולים, שאינם זקוקים לשירותים המיוחדים בבתי החולים".
אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית עם טווח רחב של ביטויים, המתאפיינת בפעילות חשמלית פתאומית, חזקה ובלתי רצונית של תאי המוח, שאחראים על שליחת הוראות לחלקי הגוף השונים, למחשבות ולרגשות. חולי האפילפסיה סובלים מהתקפים של תנועות בלתי רצוניות, חוסר מודעות לסביבה, או ניתוקים, אובדן הכרה פתאומי ותופעות אחרות, ככל שאזורי המוח השונים מעורבים בפעילות החשמלית, שהיא חלק מההתקף.
מוות כתוצאה מהתקף אפילפטי עלול לנבוע מנפילות, חבלות או טביעה, וגם מתופעה של מוות פתאומי ובלתי צפוי בחולי אפילפסיה (SUDEP). תופעה זו נדירה ומופיעה ככלל בפחות מ-1 ל-1,000 חולי אפילפסיה, אולם היא שכיחה הרבה יותר בחולים שאינם מגיבים מספיק לטיפול התרופתי, ובעיקר באלה הסובלים מהתקפים המכונים טוניים-קלוניים מתוך שינה, או שאינם מקפידים על הטיפול התרופתי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
