חדשות

עליה חדה בשכיחות מחלת פרקינסון בישראל

שיטה חדשה למדידת שכיחותה של המחלה, פותחה בידי צוות רופאים וחוקרים בישראל – והיא זו שחשפה את הנתונים שהוגדרו בידי הצוות כמפתיעים

צוות רופאים וחוקרים בין-מוסדי בישראל פרסם בשבוע שעבר מחקר חדש ולפיו מסתמנת בעשור האחרון עליה חדה בשכיחותה של מחלת פרקינסון (PD) בארץ. הנתונים הצטברו תודות לשיטת מעקב אחר רכישת תרופות נוגדות פרקינסון וממנה ניתן להעריך ביתר דיוק את מספר המקרים של החולים במחלה באוכלוסיה גדולה.

תאי עצב במוח (אילוסטרציה)

תאי עצב במוח (אילוסטרציה)

על-פי המחקר שעליו מדווח כתב העת הרפואי החדש Journal of Parkinson's Disease אובחנה עליה חדה בשכיחות PD בישראל – מיחס של 170 חולים למאה אלף בני אדם בשנת 2000,  ל- 256 חולים למאה אלף בני אדם בסוף שנת 2007.

עורכי המחקר – מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א והמרכז הרפואי ת"א, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם ושירותי בריאות מכבי – קבעו בדיווחם כי הממצאים הם בגדר אזהרה ויש לבצע בנושא הזה חקירה נוספת.

במאמר על תוצאות המחקר ושיטת המעקב והמדידה, מציינים החוקרים כי באורח מפתיע, קיים כיום חוסר בנתונים מדויקים לגבי השיעור, באחוזים, של שכיחות (prevalence) מחלת פרקינסון באוכלוסיה וגם בקצב הופעת המקרים החדשים, או מידת ההיארעות (incidence) של החולים.

השיטה המקובלת להשגת הערכות אמינות בנושא הזה הן אפידמיולוגיות והן הכרחיות לזיהוי גורמי סיכון להתפתחות המחלה באוכלוסיה ומטרתה לצמצם בסיכון. כמו כן הכרחית שיטת המדידה האפידמיולוגית לתכנון טיפולים שיסופקו לחולים על-ידי שירותי הבריאות.

ראש צוות המחקר שסיפק פרשנות לממצאים, פרופסור ניר גלעדי, ראש היחידה להפרעות תנועה במחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי תל-אביב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, מסר כי בעבודה הזאת פותח אלגוריתם לניתוח הנתונים הנדרשים והוא כלי עבודה אמין וזול, שניתן להשתמש בו ברמת דיוק גבוהה במחקרים אפידמיולוגים העוסקים ב-PD.

"הנתונים לגבי השכיחות וההיארעות שהשגנו היו גבוהים מכפי שציפינו. העלייה החדה במספר החולים ב-PD בישראל משקפת את העלייה שחלה בתחלואת פרקינסון היוצרת נטל גדל והולך על שירותי הבריאות והשירותים החברתיים במדינה", ציין פרופסור גלעדי. הוא הדגיש כי הממצאים החדשים גם צריכים לשמש בסיס עבור תכנון ארצי של משאבי הבריאות בעתיד.

האלגוריתם שפותח במחקר באמצעות מעקב אחר מרשמי התרופות ל-PD מבוסס על שלוש רמות: הערכת חולי וודאית, סבירה ואפשרית. וזאת על בסיס העובדה ש-PD היא מחלה כרונית פרוגרסיבית כך שבדרך כלל הטיפול מחייב עלייה במספר התרופות הנרשמות לחולה וכן העלאת המינונים.

החוקרים השתמשו במאגר רישום התרופות עבור למעלה מ-1.8 מיליון חברי שירותי בריאות מכבי –כ- 25% מאוכלוסיית ישראל. במספרים מוחלטים נמצאו 499,629 מרשמים שסופקו ל-18,546 חולים מחברי הקופה בין 1 לינואר 1998 ועד 31 בדצמבר 2008. האלגוריתם זיהה 7,134 מקרים של חולי PD "ותיקים" ו-5,288 מקרים של חולים חדשים בפרק הזמן הנתון – ועל בסיס זה חושב קצב השכיחות השנתי - שעלה ב-6% בשנה.

לדוח המלא על המחקר

נושאים קשורים:  חדשות,  אפידימיולוגיה,  פרקינסון,  הפרעות תנועה,  פרופסור ניר גלעדי
תגובות
ניר
18.06.2011, 20:09

סיבות אפשריות (כנראה במקביל):
1. עליה במספר הזקנים.
2. שיווק תרופות אגרסיבי.
3. תסמינים דמויי פרקינסון כתופעת לואי של תרופות שונות (בעיקר תרופות הקשורות בדופמין ובאצטיל כולין, שהשימוש בהן גדל)
4. אבחנה שגויה של רעד מסיבות אחרות.