דיכאון

סמנים גנטיים לתגובה לציטאלופראם

בקרב חולים שהגיבו היטב לטיפול עם ציטאלופראם נמצאה עלייה בביטוי IRF7, בעוד שבנתיחה שלאחר המוות של מוחם של חולי דיכאון קליני, שלא הגיבו לטיפול תרופתי, נמצאה ירידה בביטוי של IRF7

קיימת ואריאביליות גבוהה בתגובה של חולים שסובלים מדיכאון קליני לטיפול עם תרופות נוגדות-דיכאון, וכשליש מהחולים לא מגיבים לטיפול תרופתי גם לאחר כמה נסיונות. חוקרים מאוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול אפיינו את ביטוי הגנים בדגימות דם של חולים שסובלים מדיכאון קליני כדי לאתר סמנים גנטיים לתגובה לטיפול עם ציטאלופראם.

63 חולי דיכאון קליני שטופלו במרפאת חוץ השתתפו במחקר. ביטוי הגנים נבדק טרם הטיפול ולאחר שמונה שבועות של טיפול עם ציטאלופראם, ומודל רגרסיה שמש להערכת ההשפעה של ההבדלים בביטוי גנים על התגובה לתרופה נוגדת הדיכאון. הקורלציה בין ביטוי הגנים החשודים והתגובה לטיפול נבדקה גם בנתיחה לאחר המוות במוחם של 15 חולים שמתו במהלך אפיזודה של דיכאון קליני ושל 11 מקרי מוות ששימשו כביקורת.

ההבדל הבולט ביותר בביטוי של גן בעקבות טיפול עם ציטאלופראם בקרב חולים שהגיבו היטב לטיפול היה בגן שמקודד ל-(IRF7 (Interferon Regulatory Factor 7. בקרב החולים שהגיבו לטיפול נמצאה עלייה בביטוי IRF7, בעוד שבנתיחה שלאחר המוות של מוחם של חולי דיכאון קליני שמתו במהלך אפיזודה של דיכאון קליני שבה לא הגיבו לטיפול תרופתי נמצאה ירידה בביטוי של IRF7 בקורטקס הפרה-פרונטלי.

ערכה: ד"ר דורית שנון

מקור:

Gene expression biomarkers of response to citalopram treatment in major depressive disorder Mamdani F. et al., Translational Psychiatry (2011) 1, e13; doi:10.1038/tp.2011.12 

נושאים קשורים:  דיכאון,  אינטרפרון,  דיכאון קליני,  תרופות נוגדות-דיכאון,  סמנים גנטיים,  ציטאלופראם,  מחקרים
תגובות