חוקרים מאוניברסיטת ג'והן הופקינס בחנו את השינויים במתילציה ב-DNA במוחם של עכברים בעקבות מתן שוק חשמלי. הם השתמשו בשיטות של GWAS כדי להשוות את המתילציה במוח של העכברים לפני האקטיבציה הסינכרונית של הנוירונים ולאחריה.
עוד בעניין דומה
ב-1.4% מתוך 219,991 רצפי CpGs שבהם נמדדה מתילציה, נמצאו שינויים בעקבות הפעילות הנוירונלית. בחלק מהמקרים חלה דה-מתילציה ובחלק מהמקרים חלה מתילציה דה-נובו. חלק מהמודיפיקציות נותרו יציבות גם 24 שעות לאחר מתן השוק החשמלי. הרצפים, שבהם חלו שינויים במתילציה, היו פזורים על-פני הגנום והיו קשורים לגנים ספציפיים למוח, שלהם תפקיד בפלסטיות של מערכת העצבים. באופן מפתיע, היו הרצפים האלה נפוצים יותר באזורים שריכוז ה-CpG בהם נמוך.
נראה ששינויים במתילציה במוח הבוגר ממלאים תפקיד חשוב מכפי שהעריכו עד כה. זו דוגמה לכך שמתילציות ב-DNA הן לא בהכרח שינויים אפיגנטיים שנותרים יציבים וקבועים בתאים פוסט-מיטוטיים, אלא יכולים להשתנות בעקבות פעילות התאים. השינויים האפיגנטיים האלה עשויים להעמיק את ההבנה שלנו באשר למנגנונים שמעורבים בהתפתחות מחלות פסיכיאטריות, מחלות נוירודגנרטיביות ותהליכים קוגניטיביים, ולשמש יעד-מטרה לטיפולים חדשים בהפרעות שקשורות בפעילות במוח.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: