בעוד שהנזקים העצביים המאוחרים של סוכרת סוג-1 מוכרים היטב, מבקש מחקר חדש, שהתפרסם לפני מספר ימים באתר כתב העת Diabetes Care, לבחון את השפעת סוכרת סוג-1 על מוחם של ילדים חולים עוד בגיל הילדות.
עוד בעניין דומה
127 ילדים חולי סוכרת סוג-1 בגילאי 4-10, לצד 67 משתתפי ביקורת מותאמי-גיל ללא סוכרת, עברו סריקות תהודה מגנטית משוקללת דיפוזיה (diffusion weighted magnetic resonance imaging) ומבחנים קוגניטיביים. בנוסף, נאספו היסטוריית HbA1c, תופעות לא רצויות ותוצאות ניטור גלוקוז מתמשך של המשתתפים חולי הסוכרת.
בקרב הילדים חולי סוכרת סוג 1, נמצאה הפחתה מובהקת ב-axial diffusivity באזורי מוח נרחבים בהשוואה לנבדקי הביקורת. יתר על כן, גם בין חולי סוכרת סוג 1 נמצא קשר בין הופעה מוקדמת של המחלה ו-radial diffusivity מוגברת לבין משך המחלה, axial diffusivity ו-radial diffusivity מופחתות ו-fractional anisotropy מוגברת. קשר הפוך מובהק נמצא גם בין ערכי HbA1c ל-fractional anisotropy וקשר חיובי נמצא בין HbA1c ל-radial diffusivity באזורי מוח נרחבים. בנוסף, נמצא קשר מובהק בין שלושת מדדים אלו לאירועי היפרגליקמיה ותנודות ברמת הסוכר, אך לא היפוגליקמיה, במדידות ניטור גלוקוז מתמשך.
במדידות קוגניטיביות נמצא קשר מובהק בין מבנה החומר הלבן לבין הישגים קוגניטיביים בקרב ילדים חולי סוכרת. בקרב משתתפי הביקורת לא נמצא קשר כזה.
לאור ממצאים אלו מציעים החוקרים, כי המוח הצעיר והמתפתח של ילדים חולי סוכרת סוג-1 מועד לנזקי היפרגליקמיה ותנודות ברמת הסוכר.