מעשנים שנחשפו תוך כדי שנתם לריח סיגריות בשילוב ריח של ביצים מקולקלות או דגים רקובים צימצמו משמעותית את צריכת הסיגריות; כך נמצא בניסוי שנערך במכון ויצמן למדע ברחובות, עליו דווח שלשום (יום ג') בכתב העת The Journal of Neuroscience.
עוד בעניין דומה
הפעולה שנעשתה בניסוי מכונה "התניה מבוססת ריח" ולשם כך גויסו מתנדבים מעשנים. ד"ר ענת ארזי, מצוותו של פרופסור נעם סובל (המחלקה לנוירוביולוגיה) במכון ויצמן, שהובילה את המחקר, מסרה כי עוד במחקר קודם הוברר כי "התניה מבוססת-תסמיכים (אסוציאציות) - מעין תהליך למידה פבלובי, שבו מותנה המוח לקישור תת-מודע בין גירוי אחד לגירוי האחר - עשויה להתרחש במהלך השינה, אם הגירויים הבלתי-מותנים הם ריחות".
על-אף שמתברר כי אותם אנשים לא זוכרים את הריחות אליהם נחשפו בתוך כדי שנתם, בבוקר שלאחר מכן הם הגיבו לצלילים, שנקשרו במהלך השינה לריחות לא נעימים, בנשימות קצרות ורדודות. ד"ר ארזי: "השימוש בריח הוא חשוב כי בניגוד לסוגים אחרים של גירויים חושיים, הריחות – ואפילו כאלו שמסריחים מאוד – אינם מעירים אותנו".
במחקר הנוכחי השתתפו 66 מתנדבים שרצו להפסיק לעשן. הם לא טופלו במטרה לסייע להם בכך. עישון סיגריות נבחר לעניין המחקר, כיוון שזו התנהגות שאפשר למדוד אותה בקלות, וריח חזק הוא אחד ממאפייניה.
לאחר שמילאו שאלונים על הרגלי העישון שלהם, בילו חלק מהנבדקים את הלילה במעבדת השינה המיוחדת של המחלקה במכון ויצמן. דפוסי השינה שלהם נוטרו בדייקנות. בשלבים שונים של השינה, נחשפו הנבדקים לריח הסיגריות בשילוב ריח רע אחר. החשיפה נעשתה לריח אחד ומיד לאחר מכן לסוג הריח השני - וכך שוב ושוב, במהלך הלילה.
הנבדקים דיווחו כי בשבוע שלאחר מכן כי הם עישנו פחות בהשוואה לצריכת הסיגריות שלהם לפני הניסוי. בניגוד אליהם, נבדקים שנחשפו לאותם הריחות ובאותה התדירות - אולם בזמן שהיו ערים - לא הפחיתו בעישון שלהם, בימים הבאים. גם המתנדבים שבילו את הלילה במעבדת השינה, אך נחשפו לריחות בזמנים אקראיים – כך שלא היה צימוד ביניהם – לא הושפעו.
הקבוצה שהפחתת שיעור העישון שלה היה הגדול ביותר – כ-30% – כללה את המתנדבים שנחשפו לריחות בשלב השני של השינה, בשנת ה-NREM. תוצאות אלו, מסרו החוקרים, תמכו בממצאיהם הקודמים, לפיהם אנו אולי שוכחים לרוב את מאורעות החלום המתרחשים בשלב ה-REM, אבל להתניית התת-מודע בשלב ה-NREM של השינה שבו מתרחשת התגבשות הזיכרון, עשויות להיות השפעות ארוכות-טווח.
פרופסור סובל וד"ר ארזי ציינו, כי התניה המבוססת על חוש הריח עשויה להיות כיוון מבטיח לחקר תופעת ההתמכרות, כיוון שמערכת התגמול של המוח, המעורבת בהתנהגויות הקשורות בהתמכרות כמו עישון, קשורה באזורי המוח המעבדים ריח. כמה מהאזורים הללו פעילים במהלך השינה. ייתכן שיכולתם לעבד מידע אף עולה בעת השינה.
"עדיין לא המצאנו דרך לגמול מעישון בזמן השינה", אומרת ד"ר ארזי. "התוצאות שהושגו בניסוי הזה, מחייבות מחקר נוסף ואף אחר לחלוטין. מה שהראינו הוא את כוחה של ההתניה במהלך השינה, ושהתניה עשויה להוביל לשינויים התנהגותיים משמעותיים. חוש הריח האנושי עשוי להיות שביל הכניסה למוח הישן. ייתכן שהתגלית תעזור בעתיד בעת שיבנו פרוטוקולי טיפול לשם שינוי בהתנהגויות בעייתיות".