מבנה המוח

שינויים במבנה המוח במחלת כליות סוכרתית

מחקר מצא, כי אלבומינמיה הינה סמן טוב יותר לשינויים במוח מאשר קצב סינון כלייתי מוערך בחולים אפריקאים אמריקאים עם סוכרת מסוג 2

10.03.2015, 00:37
תמונת MRI של החומר הלבן במוח (מקור: ויקיפדיה)
תמונת MRI של החומר הלבן במוח (מקור: ויקיפדיה)

אלבומינמיה ותפקוד כליה ירוד נמצאו קשורים בפגיעה קוגניטיבית. עם זאת קשרים בין נפרופתיה ושינויים במבנה המוח עד כה לא תוארו כראוי, בפרט באפריקאים אמריקאים, אוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה גם לפגיעה קוגניטיבית וגם לסוכרת בהשוואה לאוכלוסייה אירופאית אמריקאית.

החוקרים בחנו את הקשר בין יחס האלבומין-קריאטינין בשתן, קצב הסינון הכלייתי המוערך (eGFR) ורישומים מדימות תהודה מגנטית של המוח ב-263 אפריקאים אמריקאים המאובחנים בסוכרת סוג 2. קשרים בין פרמטרים כלייתיים ובין נפח החומר לבן, נפח חומר אפור, נפח היפוקמפוס ונפח נגעים בחומר הלבן (White matter lesions) הוערכו על ידי שימוש במודלים לינאריים כלליים המתוקננים לגיל, שנות חינוך, מין, אינדקס מסת גוף (BMI), רמות המוגלובין מסוכרר (Hemoglobin A1C), ולחץ דם.

קשרים בין נפרופתיה ושינויים במבנה המוח עד כה לא תוארו כראוי, בפרט באפריקאים אמריקאים

גילם הממוצע של המשתתפים בניסוי היה 60.2 (סטיית תקן - 9.7 שנים) וכמו כן 62.7% היו נשים. משך הסוכרת הממוצע בקרב המשתתפים היה 14.3 שנים (ס"ת - 8.9 שנים), הרמות הממוצעות של ההמוגלובין המסוכרר היו 8.2% (ס"ת - 2.2%, 66 mmol/mol), קצב הסינון הכלייתי המוערך הממוצע היה 86.0 mL/min/1.73m2 (ס"ת - 23.2 mL/min/1.73m2) ויחס אלבומין-קריאטינין בשתן היה 155.8 mg/g, (ס"ת – 542.1 mg/g, חציון 8.1 mg/g).

חולים עם מחלת כליה כרונית (CKD) (הוגדרה כקצב סינון כלייתי מוערך 30mg/g) היו בעלי נפח נמוך יותר של החומר האפור, ובעלי נגעים בעלי נפח גבוה יותר בחומר הלבן.

יחס אלבומין-קריאטינין בשתן היה קשור באופן מובהק עם נגעי חומר לבן בעלי נפח גבוה יותר, עם אטרופיה גבוה יותר (נפחי נוזל מוחי-שדרתי גבוהים יותר), ונפחים נמוכים יותר של החומר האפור, החומר הלבן וההיפוקמפוס. קצב סינן כלייתי מוערך גבוה יותר היה קשור בנפח חומר לבן גבוה יותר בהיפוקמפוס.

בהמשך לממצאי נפח הנגעים הגדולים בחומר הלבן, חולים עם מחלת כלייתית כרונית היו בעלי יכולת עיבוד נמוכה יותר ובעלי יכולה זיכרון פחותה. כלל הממצאים לא היו בקשר לבקרה על רמת הסוכר.

החוקרים מסכמים, כי אלבומינמיה הינה סמן טוב יותר לשינויים במוח מאשר קצב סינון כלייתי מוערך בחולים אפריקאים אמריקאים עם סוכרת מסוג 2. יתכן כי הקשר בין אלבומינמיה ופתולוגיה מוחית תורם לתפקוד הקוגניטיבי הנמוך בחולים עם מחלת כליה כרונית.

מקור:
Sink, K. M., Divers, J., Whitlow, C. T., Palmer, N. D., Smith, S. C., Xu, J., et al. (2015). Cerebral structural changes in diabetic kidney disease: African american-diabetes heart study MIND. Diabetes Care, 38(2), 206-212.

נושאים קשורים:  מבנה המוח,  סוכרת סוג 2,  קצב סינון כלייתי,  נפרופתיה סכרתית,  מחקרים,  אלבומינוריה
תגובות