בספרות המקצועית קיימת אי הסכמה לגבי השאלה האם תה גורם לירידה בסיכון ללקות בדיכאון. החוקרים ביצעו מטה-אנליזה תוך שימוש בממצאים ממחקרי תצפית על מנת להעריך את הקשר בין צריכת תה והסיכון לדיכאון.
עוד בעניין דומה
בוצע חיפוש ב- Embase, PubMed, ו- Chinese National Knowledge Infrastructure, לכל המחקרים התצפיתיים שבדקו את הקשר בין צריכת תה לסיכון לדיכאון. החיפוש התבצע בכל המאמרים שפורסמו במאגרי המידע מהקמתם ועד אוגוסט 2014.
החוקרים השתמשו במודלים עם השפעה קבועה כאשר ההטרוגניות הייתה זניחה ובמודלים עם השפעה אקראית כאשר ההטרוגניות הייתה משמעותית' כדי לחשב את סכום הסיכון היחסי המשוער ואת רווח הסמך.
אחד עשר מחקרים שדווחו 13 פעמים התאימו לקריטריונים להכללה במטה-אנליזה (סך הכול 22,817 משתתפים ו-4,742 מקרי דיכאון).
בהשוואה לאנשים שצרכו תה בכמות מועטה, אלו שצרכו תה בכמות גבוהה היו בעלי סיכון יחסי משוקלל של 0.69 ללקות בדיכאון (רווח סמך 95%: 0.75-0.63). שמונה דיווחים הוכללו בניתוח קשר מנה-תגובה (dose–response) של צריכת תה וסיכון לדיכאון (דיווחים אלו כללו 10,600 משתתפים ו-2,107 מקרי דיכאון). נמצא קשר לינארי בין צריכת תה וסיכון לדיכאון, כאשר צריכה של 3 כוסות תה נוספות ביום נמצאה קשורה לירידה ב-37% בסיכון לדיכאון (סיכון יחסי = 0.63, רווח סמך 95%:0.71-0.55).
החוקרים מסכמים, כי על פי המטה-אנליזה שביצעו מסתמן כי תה הינו גורם עצמאי המגן בפני דיכאון. בהתחשב בכך שצריכת תה היא נפוצה, אינה יקרה ואינה מלווה בתופעות לוואי תה הוא בעל פוטנציאל לטיפול ומניעה של דיכאון.