קרן המחקר הגרמנית DFG העמידה מענק מחקר בסך 270 אלף יורו (כ-1.14 מיליון שקל) ל-3 שנים לצמד חוקרים ישראלי-גרמני, כדי לגלות איך ניתן לגרות את המוח כדי להתגבר על מצב של חוסר קואורדינציה (אטקסיה) ותנועות מגושמות של הגפיים שלא עקב חולשת שרירים.
עוד בעניין דומה
את המחקר יבצעו פרופסור עופר דונחין מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית והמרכז למדעי העצב באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע וד"ר דגמר טימן מהאוניברסיטה הרפואית של אסן. עבודתם מיועדת למציאת טיפולים חדשניים למחלה באמצעות גירוי לא-פולשני.
פרופסור דונחין ועמיתו מתעניינים במיוחד בתופעת האטקסיה, שקשורה במוח הקטן ובהפרעות התנועה שנגרמות מהתנוונות שלו. מאז שנת 2005 פועלים החוקרים במטרה לבחון כיצד דפוסי ניוון ספציפיים במוח הקטן קשורים לקשיי תנועה ספציפיים.
פרופסור דונחין ועמיתו מתעניינים במיוחד בתופעת האטקסיה, שקשורה במוח הקטן ובהפרעות התנועה שנגרמות מהתנוונות שלו
היום כבר יש באפשרותם לבודד שני אזורים במוח - האחד קשור לטעויות שנגרמות בשל כוחות בלתי צפויים והשני קשור לטעויות שנגרמות בשל הפער בין מה שאנו מרגישים לבין מה שאנו רואים. בשני המקרים, הטעות כמעט זהה והתגובה של הפרטים השונים אליהם גם היא כמעט זהה. עם זאת, המקור לטעות הוא שונה ונובע מפעילות של חלקים שונים אחרים של המוח הקטן.
החוקרים מציעים למנף את גישה הזאת כדי לבודד את האזורים במוח הקטן האחראים באופן ספציפי על הזיכרון לטווח ארוך של טעויות.
"יש לנושא הזה חשיבות רבה", אמר אתמול פרופסור דונחין, "משום שאם אנחנו רוצים לעזור לאנשים הסובלים מאטקסיה, אנחנו חייבים להיות מסוגלים להבין באיזה חלק של המוח שלהם הם משתמשים לאחסון ארוך טווח של זיכרון טעויות ושל תיקונים. אם החלק הזה פגוע, עלול הדבר להוביל לגישה שונה של שיקום. אם החלק הזה איננו פגוע, אולי ניתן למצוא דרך 'לטעון במלואו' את חלק המוח הזה במהלך הלמידה והשיקום ובכך לעזור בהתאוששות".
פרופסור דונחין וצוותו בישראל ינהלו את הניסויים ואילו הצוות של ד"ר טימן יגייס את השלב הקליני, ויגייס את חולי האטקסיה בגרמניה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
