סטטוס אפילפטיקוס (Status epilepticus) פרכוסי מסתיים פעמים קרובות בנזק מוחי קבוע. מחקר חדש בדק את ההשפעה של השריית היפותרמיה על תוצאים נוירולוגים בקרב מטופלים עם סטטוס אפילפטיקוס פרכוסי.
עוד בעניין דומה
במחקר רב מרכזי זה, חולקו באקראי 270 מטופלים עם סטטוס אפילפטיקוס פרכוסי שקיבלו הנשמה מכנית להיפותרמיה (32 עד 34 מעלות צלזיוס למשך 24 שעות), בנוסף לטיפול סטנדרטי או לטיפול סטנדרטי בלבד.
268 מטופלים נכללו באנליזה. התוצא הראשוני שנמדד היה תפקוד טוב לאחר 90 ימים, שהוגדר על ידי ציון Glasgow Outcome Scaleי(GOS) של 5 (טווח 1-5, 1 מייצג תמותה ו-5 מייצג חוסר או נזק נוירולוגי מינימאלי). התוצאים המשניים שנמדדו היו תמותה ב-90 יום, החמרה ל-EEG המאשר סטטוס אפילפטיקוס, סטטוס אפילפטיקוס רפקטורי ביום 1, סטטוס אפילפטיקוס "סופר רפקטורי" (עמיד להרדמה כללית) ופגיעה תפקודית כעבור 90 יום.
ציון GOS של 5 אירע ב-67 מתוך 138 (49%) מהמטופלים בקבוצת ההיפותרמיה וב-56 מתוך 130 (43%) מהמטופלים בקבוצת הביקורת (Adjusted common odds ratioי1.22 ; 95%CIי0.75–1.99; p=0.43). שיעור ההחמרה ב-EEG המאשר סטטוס אפילפטיקוס ביום הראשון היה נמוך יותר בקבוצת ההיפותרמיה בהשוואה לקבוצת הביקורת (11% בהשוואה ל-22%; Odds ratio 0.40י; 95%CI 0.20–0.79י; p=0.009), אבל לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בשאר התוצאים המשניים שנמדדו.
תופעות לוואי היו נפוצות יותר בקבוצת ההיפותרמיה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מסקנת החוקרים הייתה, כי במחקר הנוכחי, השריית היפותרמיה בנוסף לטיפול סטנדרטי לא הייתה קשורה עם שיפור משמעותי בתוצאים לאחר 90 יום בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, בקרב מטופלים עם סטטוס אפילפטיקוס פרכוסי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
