MS

האימונוגניות של Ocrelizumab בחולי טרשת נפוצה

מחקר שהתבסס על נתונים OPERA I ו-OPEAR II בחן הימצאות והיארעות נוגדני ADA בחולי טרשת נפוצה המטופלים ב-Ocrelizumab, על מנת להעריך את האימונוגניות של התרופה

12.02.2017, 07:12
MRI המראה פגיעה של טרשת נפוצה במיאלין -הנקודות הבהירות (מקור: ויקיפדיה)
MRI המראה פגיעה של טרשת נפוצה במיאלין -הנקודות הבהירות (מקור: ויקיפדיה)

Ocrelizumab הינו נוגדן מונוקלונלי ממקור הומני (85%-90% חלבון אנושי) המטווח באופן סלקטיבי תאי B מסוג CD20. הומניזציה של נוגדנים אמורה להפחית את האימונגניות שלהם לעומת נוגדנים כימרים (שלרוב מורכבים מ-65%-75% חלבון אנושי) ובכך להפחית את יצורם של נוגדני ADA.

אימונגניות נמוכה יותר יכולה לשפר את סבילות ויעילות הטיפול ארוך הטווח במחלות כרוניות. במחקר פאזה II קודם שבדק את האימונוגניות של Ocrelizumab בחולי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית לא נצפו נוגדני ADA במהלך תקופת הטיפול.

בעבודה הנוכחית דגימות דם של המשתתפים במחקרי OPERA I ו-OPERA II נאספו ובוצעה הערכה של נוגדני ADA טרם תחילת טיפול וכל 24 שבועות לאורך תקופת הטיפול. גילוי נוגדני ה-ADA בוצע בבדיקת ELISA עם רגישות מתאימה. דגימות חיוביות אושררו לסגוליות על ידי תחרות עם Ocrelizumab וטיטור נוסף.

על מנת להעריך את יכולות הנטרול של ADA, דגימות שיצאו חיוביות לאחר מבחן הסגוליות נבדקו בתבחין נוגדנים מנטרלים המבוסס על פגיעה תאית מבוססת נוגדנים (Nab).

96% מהחולים במחקרי OPERA I ו-OPERA II שקיבלו Ocrelizumab עברו הערכה להמצאות לפני תחילת טיפול והיארעות לאחר תחילת טיפול של נוגדני ADA. הימצאות נוגדני ADA לפני תחילת טיפול הייתה 0.3% ב-OPERA I ו-1.0% ב-OPERA II. ההיארעות של הופעת נוגדני ADA לאחר תחילת טיפול הייתה 0.2% ו-0.5% ב-OPERA I ו-OPERA II, בהתאמה.

מסקנת החוקרים היא, כי קיימת היארעות נמוכה של אימונוגניות בקבוצת ה-Ocrelizumab במחקרי OPERA I ו-OPERA II.

מקור:
Song, A et al. (2016) Neurology. 86(16), Supplement P2.087

נושאים קשורים:  MS,  IFNβ-1a,  Ocrelizumab,  MRI,  מחקרים