שינה

הפרעות נשימה בשינה גורמות לפגיעה קוגניטיבית

מחקר זה מצא כי באנשים עם פגיעות גנטית לאלצהיימר ישנה ירידה קוגניטיבית רבה יותר כאשר הם סובלים מהפרעת נשימה בשינה במקביל

דום נשימה בשינה (צילום: אילוסטרציה)

נכון להיום קיימות ראיות סותרות לגבי הקשר בין דום נשימה בשינה לפגיעה קוגניטיבית. מחקר זה ביקש לבחון את הקשר בין סמנים של הפרעות נשימה בשינה (SDB) ותפקוד קוגניטיבי ולבדוק את ההשפעה של אפוליפופרוטאין ε-4י(APOE-ε4) על קשר זה כחלק ממחקר מולטי-אתני של טרשת עורקים.

במחקר השתתפה אוכלוסייה רב-גונית (1,752 משתתפים) שעברה פוליסומנוגרפיה ביתית מסוג 2 אשר כללה מדידה של שיעור השינה בו סטורציית ההמוגלובין נמוכה מ-90% ומדידה של מדד אפניאה-היפופניאה (AHI). סולם Epworth Sleepiness Scaleי(ESS) ו- sleep apnea syndromeי(SAS; AHI > 5 and ESS> 10) הוערכו בנוסף. תוצאים קוגניטיביים כללו את ה-Cognitive Abilities Screening Instrumentי (CASI),יDigit Symbol Coding Testי(DSC) ו-Digit Span Testsי(DST) קדמי ואחורי.

מתוך משתתפי המחקר 45.4% היו גברים עם גיל ממוצע של 68.1 (סטיית תקן 9.1), AHI חציוני של 9.0 ו-ESS חציוני של 6.0. ל-9.7% מהמשתתפים היה SAS ול-26.8% היה עותק אחד לפחות של APOε4. באנליזה מתוקננת, עלייה בסטיית תקן אחת מתחת לסטורציה של 90% וציון ESS נמצאה כקשורה ביכולת קשב וזכרון פחותה על פי מדד ה-DST הקדמי (β=-0.12 (טעות תקנית: 0.06) ו-β=-0.13 (טעות תקנית: 0.06) בהתאמה; p<0.05). ציוני SAS ו-ESS גבוהים יותר נמצאו כקשורים ביכולת קשב ומהירות עיבוד נמוכים יותר על פי ה-DSC,יβ=-0.69י(0.35) ו-β=-1.42י(0.35) בהתאמה, p<0.05). הנוכחות של APOε4 השפיעה על הקשר של סטורציה הנמוכה מ-90% עם DST קדמי ועל הקשר בין ESS ל-DSCT,יPintercation<0.05.

מסקנת החוקרים היא כי היפוקסמיה לילית וישנוניות קשורות בקוגניציה. האפקטים הממוצעים שנמצאו קטנים בדומה לאפקטים של גורמי סיכון אחרים לדמנציה. הקשרים היו חזקים במיוחד בנשאי אלל APOε4. התוצאות מעידות כי SDB הינן גורם סיכון ניתן לשינוי לדמנציה ושנשאי APOε4 פגיעים במיוחד לגורם סיכון זה.

מקור: 

Johnson, D.A. et al. (2017) Neurology.  Epub

נושאים קשורים:  שינה,  אלצהיימר,  APOε4,  דום נשימה בשינה,  מחקרים
תגובות