אכילה בשעות היום המאוחרות היא נפוצה ודחק יכול לעודד אותה. הדבר יכול להיות חשוב במיוחד באכלני בולמוס (בינג') שאוכלים כמויות גדולות בערבים ובתגובה לדחק. עם זאת, מעט ידוע על כיצד שעה ולחץ משפיעים על תאבון וכתוצאה מכך על משקל גוף.
עוד בעניין דומה
במחקר זה, 16 אנשים עם השמנת יתר עם Binge Eating Disorder י(BED) ו-16 אנשים עם השמנת יתר ובלעדיה השתתפו בשני פרוטוקולים זהים שהתחילו בבוקר או אחר-הצהריים ולאחריהם 8 שעות צום. בכל פרוטוקול המשתתפים קיבלו לראשונה ארוחה נוזלית סטנדרטית בשעה 09:00 (פרוטוקול AM) או 16:00 (פרוטוקול PM). לאחר כשעתיים הם ביצעו מבחן דחק (חשיפה למי קרח) ואז לאחר חצי שעה ארוחת בופה 'אכול כפי יכולתך'. פעולות אלו בוצעו תוך דיווח על תחושת תיאבון ודחק ונטילת דמים למדידת הורמונים. מצב התיאבון הבסיסי היה גדול יותר בקבוצת ה-PM שהתבטאה ברעב מוגבר ובתחושת מלאות מופחתת. לאחר הארוחה הנוזלית השטח תחת העקומה לרעב ולגרלין היה גדול יותר והשטח תחת העקומה ל-PYY היה נמוך יותר בקבוצת ה-PM לעומת ה-AM.
רק המשתתפים עם BED הראו שיעורי מלאות נמוכים יותר בשעות ה-PM כמו גם שיעורי גרלין התחלתיים גבוהים יותר ב-PM ושיעורי גרלין התחלתיים נמוכים יותר ב-AM. לאחר מבחן הדחק, קורטיזול וגרלין הוגברו גם בתנאי ה-AM וגם בתנאי ה-PM אך שיעורי גרלין גבוהים יותר ושיעורי קורטיזול נמוכים יותר נצפו ובתנאי ה-PM. שוב, רק משתתפים עם BED הראו מלאות נמוכה יותר בתנאי ה-PM. תצרוכת ארוחת הבופה הייתה זהה בין הקבוצות והתנאים אך אלו עם BED דיווחו על יכולת שליטה נמוכה יותר ודמיון לבולמוס.
מסקנת המחקר היא שאחר הצהריים והערב יכולים להיות חלון זמנים עם סיכון מוגבר לאכילת-יתר, במיוחד אם הוא מלווה בחשיפה לדחק ובמיוחד במי שסובל מהפרעת אכילת בולמוס.
מקור:
Carnell S. et al. (2017). International Journal of Obesity. 307