שיטיון

היעדר פעילות גופנית והקשר לשיטיון

במטה אנליזה זו מצאו החוקרים שהיעדר פעילות גופנית לא קשורה בסיכון מוגבר להיארעות שיטיון או אלצהיימר. עם זאת, בתת הקבוצה של מטופלים שסבלו ממחלות מטבוליות, נראתה היארעות יתרה, אך ללא משמעות סטטיסטית, של שיטיון

06.05.2019, 10:57
דמנציה (אילוסטרציה)

מטרת המחקר הייתה לבחון האם חוסר פעילות גופנית מהווה גורם סיכון לשיטיון, עם התמקדות במחלות מטבוליות ומידת הקשר לשינוי בשגרת הפעילות הגופנית בשלבים התחיליים של המחלקה.

המחקר הוא מטא-אנליזה של 19 מחקרי עוקבה תצפיתיים (Individual Participant Data Meta-Analysis in Working Populations Consortium, Inter University Consortium for Political and Social Research) ומאגרי מידע בריטיים, שכללו 19 מחקרים מתוך 9,741 מחקרים שאותרו בתחילה.

מטרת הסיקור הייתה לשלוף נתונים על משתתפים יחידים מתוך מחקרי עוקבה. החשיפה הנמדדת הייתה חסר בפעילות גופנית. התוצאים העיקריים שנמדדו היו היארעות של שיטיון ומחלת אלצהיימר. התוצאים המשניים כללו היארעות של מחלות מטבוליות (סוכרת, מחלת לב כלילית ושבץ). שיעורי ההיארעות הושגו בעזרת שימוש ב-Random Effects Meta-Analysis.

אוכלוסיית המחקר כללה 404,840 מטופלים (גיל ממוצע 45.5, 57.7% נשים) שבתחילת המחקר היו ללא שיטיון, עם אבחנה של חוסר פעילות גופנית והיו מחוברים למאגרי מידע ממוחשבים. המחקר התחשב בשש מיליון שנות אדם בסיכון ותיעד 2,044 מקרים של שיטיון. במחקרים עם מידע על תת-סוג השיטיון ממנו סבלו החולים, המספר עמד על 1,602 מקרים ל-5.2 מיליון שנות אדם. כאשר החוקרים בדקו אחורנית למשך של עד 10 שנים, אבחנה של שיטיון הייתה קשורה בחסר פעילות גופנית (יחס הסיכונים 1.4, רווח בר-סמך 95%: 1.23-1.71) ויחס הסיכונים לאלצהיימר עמד על 1.35 (רווח בר-סמך 95%: 1.12-1.65).

כאשר החוקרים ניסו להקטין את ההשפעה של הסיבתיות ההפוכה והעריכו את הפעילות הגופנית עשר שנים ויותר לפני התחלת השיטיון, לא נראה הבדל בסיכון ללקות בשיטיון בין אנשים פעילים גופנית לבין אנשים שאינם פעילים גופנית (יחס הסיכונים 1.01, רווח בר-סמך 95%: 0.89-1.14) (עבור אלצהיימר יחס הסיכונים 0.96, רווח בר-סמך 0.85-1.08). היעדר פעילות גופנית היה קשור בסיכון מוגבר לסוכרת (יחס סיכונים 1.42, רווח בר-סמך 95%: 1.25-1.61) מחלת לב כלילית (יחס הסיכונים 1.24, רווח בר-סמך 95%: 1.13-1.36) ושבץ (יחס הסיכונים 1.16, רווח בר-סמך 95%: 1.05-1.28).

במטופלים שסבלו ממחלה מטבולית לפני האבחנה של שיטיון, היעדר פעילות גופנית הייתה קשורה באופן לא משמעותי עם שיטיון (יחס הסיכון הוערך עבור פעילות גופנית לתקופה של יותר מ-10 שנים לפני היארעות השיטיון - 1.30, רווח בר-סמך 95%: 0.79-2.14).

מקור: 

Kivimaki et al et al (2019). BMJ 2019;365: l1495;

נושאים קשורים:  שיטיון,  מטא-אנליזה,  מחקר עוקבה,  מחלות מטבוליות,  מחקרים
תגובות