חדשות

20 אלף מקרי שבץ מוחי בשנה ו-25 נוירולוגים וסקולריים בלבד

רק 40% מחולי השבץ המוחי מאושפזים במחלקות לנוירולוגיה ועשרות בלבד מאושפזים ביחידות שבץ מוח ייעודיות | תמונת המצב העגומה בישראל לקראת היום הבינלאומי להעלאת המודעות לשבץ מוחי

צילום מבדיקת MRI, שבץ מוחי. אילוסטרציה

לקראת היום הבינלאומי להעלאת המודעות לשבץ המוח שיצוין מחר (ה'), פרסם הבוקר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה תמונת מצב עדכנית בנושא זה. הנתונים נאספו על ידי פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד ופרופ' נתן בורנשטיין, חבר האיגוד ויו"ר החברה הישראלית לשבץ מוח.

מאז 2014 מפעיל משרד הבריאות רשם שבץ מוח לשם מעקב אחרי השכיחות, אפיון החולים וקביעת מדיניות רפואית. מהנתונים עולה: 350  גברים ונשים אחרי שבץ מוחי חד מאושפזים בכל רגע נתון בבתי חולים בישראל, כאשר משך האשפוז בממוצע שבעה-שמונה ימים. מדי יום משתחררים כ-50 חולים ומתאשפזים 50 חדשים. יותר ממחצית מחולי שבץ המוח מאושפזים במחלקות פנימיות, כולל במסדרונות. רק כ-40% מאושפזים במחלקות לנוירולוגיה ועשרות בודדות בלבד מאושפזים ביחידות שבץ מוח ייעודיות.

בערך כל חצי שעה מתרחש בישראל אירוע שבץ מוחי - יותר מ- 50 ביום, כ-20 אלף בשנה. 20% מהמקרים הם בקרב בני פחות מ-60 שנה, כ-31% מהמקרים בקרב בני 80 ומעלה. כ-55%  הם גברים, ערבים יותר מיהודים.

"שבץ מוחי אינו גזירת גורל", הדגישו פרופ' טנה ופרופ' בורנשטיין. "ניתן למנוע 75% ממקרי שבץ המוח, כ-15 אלף בשנה. כיצד מונעים? על ידי הקפדה על איזון בלחץ הדם, איזון רמות השומנים בדם, איזון רמות הכולסטרול, שמירה על ערכי סוכר ומשקל תקינים, הימנעות מעישון, פעילות גופנית. בהכללה - שמירה על אורח חיים בריא. אבל הבעיה המרכזית בישראל", טוענים ראשי האיגודים, היא שיש בארץ רק 25 מומחים לשבץ מוח - נוירולוגים וסקולריים".

שבץ מוחי, או בשמו הנרדף אירוע מוחי, הוא הפרעה בזרימת הדם והחמצן למוח. כתוצאה מכך נגרמת הפרעה תפקודית לאחד מאזורי הגוף. בין התסמינים: חולשה פתאומית באחד מצידי הגוף, סחרחורת סיבובית, כפל ראייה, סטיה בזווית הפה, הפרעת דיבור. ללא טיפול מהיר, עלול השבץ המוחי החד לגרום לנזק קבוע ובלתי הפיך, לנכות קשה עד כדי מוות.

"יש גירסה מצומצמת יותר של אירוע מוחי קל - אירוע איסכמי חולף. תסמיניו זהים אך הם חולפים לרוב בתוך 24 שעות והם הפיכים ונעלמים. אולם", הדגישו פרופ' טנה ובורנשטיין, "הם  משמשים כתמרור אזהרה ומחייבים התייצבות מהירה ודחופה בבית החולים, באמבולנס, לצורך בדיקות וקבלת טיפול רפואי כדי למנוע את האירוע המוחי החד שעלול להגיע בהמשך".

מדו"ח רשם השבץ המוחי השנה ששרטט את מפת גורמי הסיכון העיקריים לשבץ מוחי עולה: השכיחות הגבוהה ביותר היא במקרי יתר לחץ דם (כ-67%), יתר שומנים בדם (כ-47%), סוכרת (38%) ומחלת לב איסכמית (כ-22%).  גם פרפור פרוזדורים -  הפרעה בקצב הלב - היא גורם סיכון שעלול להוביל להיווצרות קריש בלב שייסחף לזרם הדם, יגיע למוח ויביא לאירוע המוחי. באוכלוסיה הערבית קיימת שכיחות של סוכרת, השמנת היתר ויתר שומנים בדם, שהם מגורמי הסיכון המשמעותיים לאירוע מוחי.

על השאלה האם יש קשר בין קורונה לשבץ מוחי, ענו פרופ' טנה ופרופ' בורנשטיין: "לא ניתן עדיין להסיק מסקנות מפאת פרק הזמן הקצר שחלף מפרוץ המגיפה".

נושאים קשורים:  שבץ מוחי,  פרופ' דוד טנה,  פרופ' יעקב בורנשטיין,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
28.10.2020, 19:34

התשובה היא כן! כידוע וירוס הקורונה מעלה את אירועי יצירת קרישי הדם