אסתמה

שיעול בעקבות שימוש במטאכולין כמדד לתגובה של מרחיבי סימפונות

מחקר זה מצא שניתן להשתמש בשיעול הנובע משימוש במטאכולין כאמצעי לבדיקת יעילותם של מרחיבי סימפונות

שיעול (צילום: אילוסטרציה)

אסתמה מלווה בשיעול (CVA) היא הגורם השכיח ביותר לשיעול כרוני ומגיבה היטב לטיפול במרחיבי סימפונות. מחקרים קודמים בנושא שיעול המושרה על ידי מטאכולין הראו כי תגובת שיעול מוגברת עקב התכווצות הסימפונות היא מאפיין של CVA. מטרת מחקר זה הייתה להעריך האם שיעול המושרה על ידי מטאכולין יכול לשמש כאינדיקטור לתגובה למרחיבי סימפונות (BRC).

מחקר רטרוספקטיבי חד-מרכזי זה בדק מקרי שיעול ממושכים / כרוניים שעברו הערכה באמצעות ספירומטריה, FeNO ובדיקת אתגר סימפונות (bronchial challenge) באמצעות מטאכולין ו-capsaicinי(C5). התכווצות הסימפונות הנובעת לאחר אתגר מטאכולין הוערכה על ידי עקומות נפח הזרימה המודדות את זרימת הנשיפה של עקומת נפח הזרימה החלקית 40% מעל לנפח השיורי (PEF40) ו-FEV1.יBRC הוגדר כירידה בשיעול בזמן טיפול במרחיבי סימפונות ב-30% ומעלה, בסולם ניקוד אנלוגי חזותי.

מתוך 100 מטופלים שנבדקו, 63 אובחנו כסובלים מ-BRC. שיעול המושרה על ידי מטאכולין בירידה ב-PEF40 ב-35% (PC35-PEF40) היה מנבא של BRC בניתוח AUROC עם שטח מתחת לעקומה (AUC) של 0.82 (רווח בר-סמך 95%, 0.73-0.9) ובסף של 24. ה-AUC עבור C5, FeNO ו-PC20-FEV1 היה 0.65, 0.47 ו-0.58, בהתאמה.

בהשוואה ל-C5,יFeNO ו-PC20-FEV1, שיעול המושרה על ידי מטאכולין היה טוב יותר באבחון של BRC.

מקור:

Ohkura N. Et al. (2020) Pulmonary Pharmacology and Therapeutics: 64, 101962

נושאים קשורים:  אסתמה,  ספירומטריה,  מטכולין,  מחקרים
תגובות