דיכאון ותפקוד קוגניטיבי בשלבים המוקדמים של טרשת נפוצה

אנשים עם טרשת נפוצה ותסמיני דיכאון מדווחים על קשיים קוגניטיביים בחיי היום-יום אשר עשויים שלא להימצא במבחני מעבדה קוגניטיביים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין תסמיני דיכאון למונו-טסקינג ומולטי-טסקינג קוגניטיבי בשלבים מוקדמים של טרשת נפוצה.

החוקרים גייסו למחקר אנשים עם טרשת נפוצה בשלב מוקדם של המחלה (n = 185; כאשר ⩽5 עברו מאז התפרצה המחלה). המשתתפים מסרו דיווחים על מצב רוח, השלימו משימות קוגניטיביות, ועברו MRI. לאחר איסוף הנתונים, השוו החוקרים ובחנו קורלציות בין מצב רוח וקוגניציה.

תוצאות המחקר הראו שתסמיני דיכאון היו קשורים יותר לתוצאות גרועות במולטיטסקינג קוגניטיבי מאשר מונוטסקינג. המרכיב אשר נפגע היה יעילות קוגניטיבית, אך לא זיכרון. עוד מצאו החוקרים כי מולטיטסקינג היה גרוע יותר אצל מטופלים עם דיכאון מתון לפחות בהשוואה לקבוצת המטופלים אשר סבלו מדיכאון מינימלי או לא כלל, וכן בהשוואה לקבוצת הביקורת הבריאה. מולטיטסקינג לא היה קשור למצב רוח בקבוצת הביקורת.

מסקנת החוקרים הייתה שתסמיני דיכאון היו קשורים למולטיטסקינג קוגניטיבי בטרשת נפוצה בשלבים מוקדמים; הערכת במונוטסקינג הייתה רגישה פחות לשינויים קוגניטיביים תלויי דיכאון. על פי החוקרים, מחקר נוסף דרוש על מנת לקבוע את המנגנונים העומדים מאחורי מערכת היחסים אשר תוארה, במטרה למצוא טיפולים יעילים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ותסמיני דיכאון בטרשת נפוצה.

מקור: 

Lisa Glukhovsky et. al (2020) Multiple Sclerosis Journal https://doi.org/10.1177/1352458520958359