ידוע כי סוכרת מעלה את הסיכון לתסחיף בקרב הסובלים מפרפור פרוזדורים שאינו מסתמי (NVAF). הקשר בין מצב קדם-סוכרתי והסיכון לשבץ איסכמי לא נחקר בנפרד בקרב אוכלוסיה זו.
עוד בעניין דומה
במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, חוקרים העריכו האם מצב קדם-סוכרתי קשור בסיכון מוגבר לשבץ ותמותה בקרב מטופלים עם NVAF. החוקרים ביצעו מחקר עוקבה היסטורי שכלל נתונים מהרשומות הרפואיות האלקטרוניות של "שירותי בריאות כללית". אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים בני 25 ומעלה, עם אבחנה ראשונית של NVAF, בין השנים 2010-2016. השוואה נערכה בין 3 קבוצות של סך הכל 44,451 מטופלים (גיל ממוצע 75, 52.5% נשים): קדם-סוכרתיים, סוכרתיים ומטופלים עם ערכי סוכר תקינים.
החוקרים מצאו כי במשך תקופת מעקב של 38 חודשים, שיעורי ההיארעות של שבץ (ל-100 שנות אדם) עמדו על: 1.14 בפרטים עם ערכי סוכר תקינים, 1.40 במטופלים עם מצב קדם-סוכרתי ו-2.15 במטופלים עם אבחנה של סוכרת. הן בניתוח חד-משתני והן בניתוח רב משתני, מצב קדם-סוכרתי נמצא בקשר עם סיכון מוגבר לשבץ, בהשוואה למטופלים עם ערכי סוכר תקינים (יחס סיכון מתוקנן 1.19; רווח בר סמך 95% 1.01-1.4). נתונים אלה התקבלו אפילו לאחר התאמה לגורמי סיכון של CHA2DS2-Vasc ולשימוש בנוגדי קרישה, כאשר סוכרת נמצאה קשורה בסיכון גבוה יותר עם שבץ (לעומת אוכלוסייה עם ערכי סוכר תקינים, יחס סיכון מתוקנן 1.56; רווח בר-סמך 95% 1.37-1.79). הסיכון לתמותה נמצא גבוה יותר עבור פרטים עם סוכרת (יחס סיכון מתוקנן 1.47; רווח בר סמך 95% 1.41-1.54), אך לא עבור קדם-סוכרתיים (יחס סיכון מתוקנן 0.98; רווח בר סמך 95% 0.92-1.03).
החוקרים סיכמו כי בקרב פרטים עם NVAF, מצב קדם סוכרתי נמצא בקשר עם סיכון מוגבר לשבץ. זאת אפילו לאחר שכלול גורמי סיכון מוכרים אחרים.
מקור: