מיגרנות הינן הגורם השני בשכיחותו לנכות בעולם כולו. רוב המטופלים עם מיגרנות מפסיקים את הטיפול התרופתי בשל חוסר יעילות של הטיפול או תופעות הלוואי. הפחתת סטרס בשיטת 'מיינדפולנס' (Mindfulness Based Stress Reduction-MBSR) יכולה להועיל למטופלים אלו.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הייתה לבחון האם MSBR יכול להיטיב עם תוצאים של מיגרנה ותהליכים רגשיים וקוגנטיבים לעומת חינוך לניהול כאבי ראש.
במחקר קליני עם הקצאה אקראית השוו בין MBSR לבין חינוך לניהול נכון של כאבי ראש השתתפו 89 נבדקים החווים 4 עד 20 מיגרנות בחודש. הייתה סמיות של משתתפים (משימות קבוצתיות פעילות אל מול משימות להשוואה) ושל החוקר הראשי ומי שביצע את ניתוח הנתונים (מה הייתה המשימה הקבוצתית.)
הנבדקים עברו MBSR (הכשרה סטנדרטית של יוגה/'מיינדפולנס') או חינוך לניהול כאבי ראש (מידע על מיגרנה) שהועבר לקבוצות שנפגשו למשך שעתיים בכל שבוע למשך שמונה שבועות. התוצא העיקרי היה שינוי בתדירות יומית של מיגרנות (נתוני בסיס מול 12 שבועות מתחילת המחקר). תוצאים משניים כללו; שינוי ברמת הנכות, איכות חיים, תחושת מסוגלות עצמית, קטסטרופיזציה של הכאב, ציון דיכאון, מידת כאב וחוסר נעימות בהפקה ניסויית (במדידה של רמת הבסיס ולאחר 12, 24, ו-36 שבועות).
רוב המטופלות היו ממין נקבה (n=82, 92%) עם גיל ממוצע של 43.9±13 שנים ומספר ימים עם מיגרנות לחודש של 7.3±2.7 עם מוגבלות משמעותית (Headache Impact Test-6 של 63.5±5.7) שנכחו בבית הספר (נוכחות ממוצעת של 7/8 שיעורים), והיו במעקב של 36 שבועות (33/45 [73%] בקבוצת ההתערבות ב-MBSR ו32/44 [73%] בקבוצת הביקורות של חינוך לניהול כאבי ראש).
תוצאות המחקר הראו כי בשתי הקבוצות הייתה הפחתה בכמות ימים עם מיגרנה במעקב של 12 שבועות מתחילת המחקר (MBSR:י-1.6 ימי מיגרנה לחודש; רווח בר-סמך של 95%; -0.7 עד -2.5. חינוך לניהול כאבי ראש: -2 ימי מיגרנה לחודש; רווח בר-סמך של 95%; -1.1 עד -2.9), עם הבדל בין הקבוצות (p=0.5). לעומת אלו שעברו הכשרה בניהול כאבי ראש, אלו שעברו הכשרה ל-MBSR הראו שיפור בכל תקופת המעקב (לפי הערכות נקודתיות של הבדלי השפעה בין קבוצות) ברמת המוגבלות (5.92, רווח בר-סמך של 95%; 2.8-9, p<0.001), איכות חיים (5.1, רווח בר-סמך של 95%; 1.2-8.9, p=0.01), מסוגלות עצמית (8.2, רווח בר-סמך של 95%; 0.3-16.1, p=0.04), קטסטרופיזציה של הכאב (5.8, רווח בר-סמך של 95%; 2.9-8.8, p<0.001), מדדי דיכאון (1.6, רווח בר-סמך של 95%; 0.4-2.7, p=0.008), והפחתה במידת הכאב וחוסר הנעימות המופק ניסויית (קבוצת MBSR: הפחתה בעוצמת כאב של 36.3% [רווח בר-סמך של 95%, 12.3-60.3%], הפחתה בחוסר נוחות של 30.4% [רווח בר-סמך של 95%; 9.9-49.4%]. קבוצת חינוך לניהול כאב ראש: הגברה בעוצמת כאב של 13.5% והגברה בחוסר נוחות של 11.2%; ברמות מובהקות של p=0.004 לעוצמת כאב ושל p=0.005 לחוסר נוחות, בתזמון של 36 שבועות לאחר תחילת המעקב). דווח על תופעת לוואי אחת, אך הקשר שלו לטיפול נשלל.
מסקנות החוקרים הייתה כי הפחתת סטרס על בסיס 'מיינדפלנס' לא הפחית את תדירות המיגרנות יותר מאשר חינוך לניהול כאב ראש - מכיוון שבשתי הקבוצות נראתה הפחתה כמעט שווה. עם זאת, MBSR שיפר את רמת המוגבלות, איכות חיים, מסוגלות עצמית, קטסטרופיזציה של הכאב ודיכאון בתום תקופת המעקב. בנוסף MBSR הראה הפחתה ניסויית בהפקת כאב, מה שמרמז על שינוי בהערכת כאב. על כן ניתן להגיד כי MBSR מועיל בהפחתת העומס של תחלואה במיגרנה, אך יש להמשיך ולחקור במחקרים נרחבים ומוחלטים יותר את ההשפעות הללו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
