מחקרים

הקשר בין הסיכון לשבץ מוחי ודרגת ההיצרות האסימפטומטית של עורקי התרדמה

בניגוד להנחות היסוד העומדות בבסיס ההנחיות לטיפול בהיצרות אסימפטומטית של  עורקי התרדמה, הסיכון לשבץ מוחי תלוי במידה רבה בדרגת ההיצרות

08.04.2021, 12:37
הדמיית שבץ מוחי (אילוסטרציה)

ישנה אי ודאות סביב השאלה לאילו מטופלים הסובלים מהיצרות של עורקי התרדמה ללא תסמינים, יש להציע התערבות ניתוחית. למרות ששיעורי שבץ לא נמצאו בקשר עם חומרת ההיצרות בקרב קבוצות הטיפול התרפותי בלבד במחקרים אקראיים קודמים, ייתכן והדבר משקף הטיית גיוס, שכן לא בוצע ניתוח שיטתי של הקשר בין מידת ההיצרות והסיכון לשבץ מוחי במחקרי עוקבה.

במחקר שתוצאותיו פורסמו  בכתב העת The Lancet Neurology, חוקרים בחנו האם קיים קשר בין מידת ההיצרות האסימפטומטית של עורקי התרדמה והסיכון לשבץ איפסילטרלי, בקרב מטופלים המצויים תחת טיפול תרופתי נוכחי. המחקר הוגדר כמבוסס-אוכלוסיה (Oxford Vascular Study; OxVasc) פרוספקטיבי, והחוקרים אף ביצעו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה. לצורך ביצוע המחקר נעשה שימוש בנתוניהם של כלל המטופלים מתוך ה-OxVasc אשר היה חשד שעברו שבץ מוחי חולף (TIA) או שבץ מוחי, בין השנים 2002-2017, וסבלו מהיצרות אסימפטומטית של עורקי התרדמה. המשתתפים החלו בטיפול תרופתי ובמעקב פנים-אל-פנים שנמשך עד 2020, על מנת להעריך היארעות של אירוע שבץ איפסילטרלי. כמו כן, החוקרים ביצעו סקירה סיסטמטית ומטה אנליזה של כל המחקרים שפורסמו בין השנים 1980-2020, ודיווחו על אירועי שבץ איפסילטרלי בקרב מטופלים עם היצרות אסימפטומטית של עורקי התרדמה. חיפוש המאמרים נערך במאגרי MEDLINE, Embase, וב-Cochrane Central Register of Controlled Trials, וכלל הן מחקרי עוקבה תצפיתיים והן מחקרים אקראיים מבוקרים אשר כללו מעל 30 מטופלים, נתונים אודות שיעורי שבץ איפסילטרלי ופורסמו באנגלית.

החוקרים מצאו כי בין השנים 2002-2017, 2,354 מטופלים נרשמו במאגר ה-OxVasc,י2,178 עברו הדמיה של עורקי התרדמה, מתוכם ל-207 היתה דרגת היצרות אסימפטומטית של 50%-99% של לפחות הסתעפות עורקית אחת [גיל ממוצע בביצוע הדמיה: 77.5 שנים (סטיית תקן 10.3); 88 (43%) נשים]. הסיכון לשבץ איפסילטרלי תוך 5 שנים עלה עם ההחמרה בדרגת ההיצרות; למטופלים עם 70-99% היצרות היה סיכון מוגבר באופן מובהק לשבץ איפסילטרלי תוך 5 שנים לעומת מטופלים עם היצרות של 50%-69% [6 (14.6% רווח בר סמך 95% 3.5-25.7) מתוך 53 מטופלים לעומת 0 מתוך 154; p<0.0001]; למטופלים עם 80%-99% היצרות היה סיכון מוגבר באופן מובהק לעומת מטופלים עם 50%-79% היצרות [5 (18.3%; רווח בר סמך 95% 7.7-29.9) מתוך 34 מטופלים לעומת 1 (1%; רווח בר סמך 95% 0-2.9) מתוך 173; p<0.0001]. מתוך 56 המחקרים שזוהו בסקירה השיטתית (שכללה 13,717 מטופלים), 23 מהם סיפקו נתונים אודות הסיכון לשבץ מוחי איפסילטרלי, מרובד בהתאמה לדרגת ההיצרות האסימפטומטית של עורקי התרדמה (ב-8,419 מטופלים). הסיכון לשבץ נמצא קשור באופן ישיר עם דרגת ההיצרות האיפסילטרלית (p<0.0001); נמצא סיכון מוגבר בקרב מטופלים עם 70%-99% היצרות לעומת מטופלים עם 50%-69% היצרות [386 מתוך 3,778 מטופלים לעומת 181 מתוך 3,806 מטופלים; יחס הסיכוי 2.1 (רווח בר סמך 95% 1.7-2.5), p<0.0001;י15 מחקרי עוקבה, 3 ניסויים] וסיכון מוגבר בקרב מטופלים עם 80%-99% היצרות לעומת מטופלים עם 50%-79% היצרות [77 מתוך 77 מטופלים לעומת 167 מתוך 3,272 מטופלים; יחס הסיכוי 2.5 (רווח בר סמך 95% 1.8-3.5), p<0.0001;י11 מחקרי עוקבה].

החוקרים סיכמו כי בניגוד להנחות היסוד העומדות בבסיס ההנחיות העדכניות ולממצאים ממחקרים קודמים, הסיכון לשבץ מוחי שדווח במחקרי עוקבה נמצא תלוי במידה רבה בדרגת ההיצרות האסימפטומטית של עורקי התרדמה. מממצאים אלו עולה כי היתרונות של התערבות ניתוחית (endarterectomy) אינם זוכים לההערכה הראויה להם, כטיפול בהיצרות של עורקי בתרדמה. מנגד, הסיכון לשבץ מוחי תוך 5 שנים היה נמוך יותר בקרב מטופלים עם היצרות בדרגה בינונית אשר מקבלים טיפול תרופתי נוכחי, נתון המעלה שאלות בנוגע ליתרונות שמקנה התערבות מילעורית לפתיחת ההיצרות.

מקור: 

Howard DPJ, Gaziano L, Rothwell PM; Oxford Vascular Study. Lancet Neurol. 2021;20(3):193-202. doi:10.1016/S1474-4422(20)30484-1

נושאים קשורים:  מחקרים,  שבץ מוחי,  היצרות עורקים,  התערבות כירורגית,  טיפול תרופתי
תגובות