מחקרים

יעילות ובטיחות של  טיפול חדש לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בינונית-קשה שלא מגיבים למטוטרקסט

מחקר פאזה 2a שכלל גם מרכזים רפואיים בישראל, הדגים כי נוגדן המשלב אדלימומאב ומודולטור לקולטן הגלוקוקורטיקואידי הינו בעל יעילות גבוהה מזו של אדלימומאב כפי שנמדד על ידי מדד DAS28(CRP) ושורה של תוצאים קליניים נוספים

rheumatoid arthritis, דלקת מפרקים שגרונית (הדמיית אילוסטרציה)

בכנס ה-EULAR שנערך בחודש יוני השנה, הוצגו תוצאות של מחקר פאזה 2a אשר נמשך 24 שבועות ואשר בחן את השימוש בנוגדן חדשני, ABBV-3373, לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בינונית-קשה ותגובה לא מספקת למטוטרקסט.

ABBV-3373 מורכב מאדלימומאב ומודולטור פוטנטי של קולטן גלוקוקורטיקואידי והחוקרים ביקשו להשוות את יעילותו ליעילות של אדלימומאב בחולי דלקת מפרקים שגרונית בינונית-קשה המקבלים מטוטרקסט. התוצא העיקרי שנבדק במחקר היה השינוי מתחילת המחקר ועד שבוע 12 בציון DAS28(CRP). תוצאים משניים כללו  את השינוי בציוני CDAI, SDAI, DAS28 (ESR), HAQ-DI, שיעור החולים שהשיגו ציון DAS28 (CRP) השווה או קטן מ-3.2, שיעורי תגובות ACR20/50/70 ועוד. כלל התוצאים כמו גם תופעות לוואי הוערכו בשבוע 12.

במחקר השתתפו 31 חולים שקיבלו ABBV-3373 ו-17 חולים שקיבלו אדלימומאב. יש לציין כי מינון האדלימומאב במחקר ניתן כ-80 מ"ג אחת לשבועיים (בשונה מהמינון המקובל של 40מ"ג אחת לשבועיים). 96% מהמשתתפים השלימו 12 שבועות טיפול. מאפייני הבסיס של שתי הקבוצות היו דומים.

תוצאות המחקר הדגימו כי טיפול עם ABBV-3373 מוביל לשיפור מובהק בציון DAS28 (CRP) לעומת השיפור שהודגם בחולים שקיבלו אדלימומאב (80 מ"ג אחת לשבועיים), כאשר בוצעה השוואה לעוקבות קודמות של חולים (עוקבות היסטוריות) אשר קיבלו אדלימומאב במינון של 40 מ"ג אחת לשבועיים (שיפור של 2.65 נקודות לעומת 2.13; p=0.022). כאשר בוצעה השוואה בין המטופלים שקיבלו ABBV-3373 לבין מטופלים שקיבלו אדלימומאב במסגרת המחקר הנוכחי יחד עם עוקבות היסטוריות נמצא כי ABBV-3373 מובילה לשיפור גדול מספרית בציון DAS28 (CRP) (2.65 לעומת 2.29; הסתברות של 90%). אנליזת רגישות שבוצעה במסגרת המחקר הדגימה כי הן ABBV-3373 והן אדלימומאב עדיפות על אינבו בהיבט שיפור בציון DAS28 (CRP) וכי ישנה הסתברות של 79%-99% כי ABBV-3373 עדיפה על אדלימומאב.

תופעות הלוואי בקבוצת ה-ABBV-3373 התרחשו ב-35.5% מהמטופלים וב-70.6% מהמטופלים בקבוצת האדלימומאב. במהלך תקופת המחקר התרחשו שני אירועים של זיהומים קשים בקבוצת ה-ABBV-3373 כאשר אחד מהם  היה דלקת ריאות והשני זיהום  של דרכי האוויר העליונות בעוד שבקבוצת האדלימומאב לא נצפו זיהומים קשים. עוד יש לציין כי בקבוצת ה-ABBV-3373 נצפה אירוע בודד של שוק אנפילקטי, אך כאשר משך מתן התרופה הוארך מ-3 דקות ל-15-30 דקות לא נצפו אירועים נוספים. לא נצפו אירועי תמותה בשתי קבוצות המחקר.

פרופ' האוורד עמיטל, מהמרכז הרפואי שיבא, תל השומר ואחד החוקרים שהשתתף במחקר הסביר לבקשת מערכת דוקטורס אונלי, את חשיבות המחקר והבשורה שהוא מביא עימו: "זהו מחקר חלוצי בכך שהוא כולל ניסיון לייצר טיפול ביולוגי המתאים ל"דור הבא" .”התכשיר מבוסס על כך שעל גבי נוגדן מונוקלונאלי המזהה תאי מערכת חיסון מוצמדת מולקולה המתקשרת לקולטן לסטרואידים. כלומר יש מעין נשא, שיודע להפעיל את המערכת הסטרואידית רק על גבי תאי מערכת החיסון, ובכך נמנעת  חשיפה מיותרת של כל תאי הגוף לסטרואידים נמנעות תופעות לוואי מרובות ומוענקת השפעה מבורכת.

לסיכום, נתונים ממחקר זה מדגימים את היעילות הקלינית של ABBV-3373 ומרמזים כי לתרופה פוטנציאל להוביל להטבה קלינית משמעותית יותר מאשר אדלימומאב תוך שמירה על פרופיל בטיחות גבוה ודומה לזה של אדלימומאב.

נושאים קשורים:  דלקת מפרקים שגרונית,  גלוקוקורטיקואידים,  נוגדן מונוקלונלי,  מחקרים,  אדאלימומאב