בירור קוגניטיבי ברפואת משפחה לא תמיד ישים באופן פיזי, בעקבות מוגבלות כרונית ו/או הגבלות נסיעה. זיהוי שיטיון עשוי להתבצע עם כלים דיאגנוסטיים אשר הינם יעילים מבחינת זמן וקלים לביצוע, וכן שימושיים במתאר מרוחק. החוקרים העריכו האם ראיון טלפוני לבירור מצב קוגניטיבי (TICS) עשויי להוות אלטרנטיבה מדויקת ופשוטה לסקר אבחנתי מרחוק ברפואת משפחה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו TICS אצל 810 מבוגרים בני 84.5. במסגרת המחקר נעשה שימוש בתיקים אלקטרונים אצל מבוגרים עם ציון TICS≤30 ואצל מדגם אקראי של משתתפים עם דירוג >30 לאבחנת שיטיון.
תוצאות המחקר הראו כי 155 (19.1%) מהמשתתפים היו עם דירוג TICS ≤30, ו- 655 (80.9%) היו עם >30. על פי הרישומים האלקטרוניים, 8.4% (13/154) היו עם אבחנה של שיטיון בקרב המשתתפים עם TICS ≤30 לעומת אף אחד מהמשתתפים שהיו עם TICS >30. לאחר ניתוח סטטיסטי החוקרים מצאו שערך הסף המתאים היה ≤29, עם רגישות ממוצעת של 65.4%, סגוליות ממוצעת של 87.8%, ערך ניבוי חיובי של 11.9%, ערך ניבוי שלילי 99%, ואזור תחת העקומה 77.4% (רווח בר סמך של 95%: 56.3%-90.0%).
החוקרים סיכמו כי הביצועים של TICS היו טובים כבדיקת סקר לשלילת שיטיון והמבחן עשוי להיות שימושי במיוחד כאשר בדיקה פנים מול פנים אינה ישימה במסגרת רפואת משפחה או בתוך מחקר.
מקור:
Abdulrahman et. al (2022) Annals of Family Medicine DOI: https://doi.org/10.1370/afm.2768