מחקר ישראלי: טיפול בתא לחץ נמצא יעיל לשיפור תפקודי באוטיזם

מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת תל אביב הצליח באמצעות טיפול בתא לחץ לשפר משמעותית את היכולות החברתיות ואת המצב המוחי באוטיזם. המחקר נערך על חיות מודל לאוטיזם, ובמסגרתו החוקרים זיהו שינויים במוח, בהם הורדת דלקתיות מוחית, הידועה כמוגברת באוטיזם. כמו כן, נמצא שיפור משמעותי בתפקוד החברתי של חיות המודל שטופלו בתא הלחץ.

להצלחת המחקר, בהובלת הדוקטורנטית ענבר פישר ממעבדתו של ד"ר בועז ברק מבית הספר סגול למדעי המוח ובית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ישנן השלכות בנוגע להיתכנות ולהבנה של אופן הטיפול באוטיזם על ידי שימוש בתא לחץ. המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Molecular Sciences.

פישר וד"ר ברק מסבירים כי רפואה היפרברית כבר משמשת לטיפול בשורה ארוכה של מצבים רפואיים – לרבות בישראל. בשנים האחרונות מצטברות ראיות מדעיות לכך שפרוטוקולים ייחודיים של טיפולים היפרבריים משפרים את אספקת הדם והחמצן למוח ובכך מובילים לשיפור בתפקוד המוחי.

ד"ר בועז ברק, בית הספר למדעי המוח ובית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. " ראינו ירידה במספר תאי המיקרוגליה, תאים של מערכת החיסון שמעידים על מצב דלקתי, הידוע כמוגבר באוטיזם". צילום: דוברות אונ' ת"א

ד"ר ברק: "הסיבות הרפואיות שמובילות לאוטיזם רבות ומגוונות, ויוצרות בסופו של דבר את הספקטרום המגוון של הקשת האוטיסטית המוכרת לנו. כ-20% מהמקרים האוטיסטיים מוסברים היום מסיבות גנטיות, דהיינו כאלה המערבות פגיעה בגנים, אך לאו דווקא כאלה אשר מורשות בהכרח מההורים. על אף מגוון הסיבות שבגינן לוקים באוטיזם, עדיין מכלילים את כל מגוון בעיות ההתנהגות תחת כותרת אחת רחבה של 'אוטיזם', והטיפולים והתרופות הניתנים לא בהכרח מתאימים ישירות לסיבה שבגינה התפתח האוטיזם".

בשלב המקדים של המחקר, ילדה שנושאת את המוטציה בגן SHANK3, אשר ידועה ככזו שמובילה לאוטיזם, טופלה אצל פרופ' שי אפרתי, מנהל מרכז סגול לרפואה היפרברית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), חבר סגל בבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב ושותף למחקר. בתום סדרת טיפולים בתא הלחץ, ניכר היה שיכולותיה החברתיות והתפקוד המוחי שלה השתפרו במידה ניכרת.

בשלב הבא, וכדי להבין לעומק את הצלחת הטיפול, צוות החוקרים במעבדתו של ד"ר ברק ביקשו להבין מה עושה השהייה בתא לחץ למוח עצמו. לשם כך החוקרות והחוקרים נעזרו בחיות מודל בוגרות אשר נושאות מוטציה גנטית זהה לזו שנושאת הילדה בגן SHANK3. הניסוי כלל פרוטוקול של 40 טיפולים בני שעה בתא לחץ, אשר ארך מספר שבועות.

ד"ר ברק: "גילינו שהטיפול בתא הלחץ המועשר בחמצן מוריד את הדלקתיות במוח וגורם לעלייה בביטוי חומרים האחראיים על שיפור אספקת הדם והחמצן במוח והתפקוד המוחי. בנוסף, ראינו ירידה במספר תאי המיקרוגליה, תאים של מערכת החיסון שמעידים על מצב דלקתי, הידוע כמוגבר באוטיזם".

מעבר לממצאים המוחיים שגילו החוקרים, מה שעניין אותם יותר מול היה לבדוק האם השיפורים המוחיים האלה הובילו לשיפור בהתנהגות החברתית, הידועה כלקויה באוטיזם. "להפתעתנו", אומר ד"ר ברק, "הממצאים הראו שיפור משמעותי בהיבט החברתי של חיות המודל לאוטיזם שעברו טיפול בתא הלחץ לעומת חיות המודל לאוטיזם שבקבוצת הביקורת, אשר נחשפו לאוויר בלחץ רגיל וללא העשרה בחמצן. חיות המודל שעברו את הטיפול הראו עניין חברתי מוגבר והעדיפו לבלות יותר זמן בחברת חיות חדשות אליהן נחשפו, בהשוואה לחיות המודל מקבוצת הביקורת".

פישר מסכמת: "המוטציה בחיות המודל זהה למוטציה הקיימת באדם. לכן, למחקר שלנו עשויות להיות השלכות קליניות לשיפור המצב הפתולוגי באוטיזם שנובע מהמוטציה הגנטית הזאת וסביר להניח שגם באוטיזם מסיבות אחרות. כיוון שהטיפול בתא לחץ אינו חודרני ונמצא כבטוח, הממצאים שלנו מעודדים ומראים היתכנות שטיפול זה יכול לשפר אספקטים התנהגותיים ומוחיים אלה גם באדם ונותנים הסבר מדעי כיצד אלה מתרחשים במוח".