הקווים המנחים ממליצים על שמירה של רמות פחמן דו-חמצני תקינות (נורמוקפניה) עבור מבוגרים שנמצאים בתרדמת אשר עברו החייאה בשל דום לב מחוץ לכותלי בית החולים. עם זאת, ידוע כי שמירה על רמות פחמן דו-חמצני גבוהות (היפרקפניה) במעט מביאה לעליה בזילוח הדם למוח ואף יכולה לשפר תוצאים נוירולוגיים.
עוד בעניין דומה
במחקר זה השתתפו מבוגרים שנמצאים בתרדמת אשר עברו החייאה לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, מסיבות לבביות או לא ידועות ואושפזו למחלקות טיפול נמרץ. הנבדקים הוקצו אקראית, ביחס של 1:1 לשמירה על היפרקפניה קלה (יעד PaCO2י[partial pressure of arterial carbon dioxide] של 50-55 ממ"כ) או נורמוקפניה (יעד PaCO2 של 35-45 ממ"כ) למשך 24 שעות. התוצא העיקרי שנבדק כלל תוצאים נוירולוגיים עדיפים, שהוגדרו כציון של חמש ומעלה בסולם גלאזגו מורחב לתוצאים (Glasgow Outcome Scale - Extended; טווח של 1 [מוות] עד 8, כאשר ציונים גבוהים יותר מצביעים על תוצאים טובים יותר) כעבור שישה חודשים. תוצאים שניוניים כללו בין היתר תמותה תוך שישה חודשים.
למחקר גוייסו 1,700 נבדקים שאושפזו באחד מ-63 מחלקות לטיפול נמרץ על פני 17 מדינות. 847 נבדקים הוקצו אקראית לקבוצת היפרקפניה קלה ו-853 נבדקים הוקצו לקבוצת נורמוקפניה. תוצאות המחקר הדגימו תוצאים נוירולוגיים טובים עבור 332 מתוך 764 (43.5%) נבדקים בקבוצת ההיפרקפניה הקלה לעומת 350 מתוך 785 (44.6%) בקבוצת הנורמוקפניה (סיכון יחסי של 0.98, רווח בר-סמך של 95%, 0.87-1.11; p=0.76). 393 מתוך 816 (48.2%) נבדקים בקבוצת ההיפרקפניה הקלה נפטרו תוך שישה חודשים, זאת לעומת 382 מתוך 832 (45.9%) נבדקים מקבוצת הנורמוקפניה (סיכון יחסי של 1.05, רווח בר-סמך של 95%, 0.94-1.16). לא היה הבדל בין קבוצות המחקר מבחינת שיעורי ההיארעות של תופעות לוואי לטיפול.
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור נבדקים שבתרדמת לאחר החייאה עקב דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, שמירה על היפרקפניה קלה, לעומת נורמוקפניה, לא הובילה לתוצאים נוירולוגיים עדיפים כעבור שישה חודשים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
