חדשות

גורמים לערפל מוחי בלונג קוביד גם שנה לאחר ההחלמה

חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד מצאו ריכוז גבוה של שני ביומרקרים מקרישי דם במחלימי קורונה, שעשויים להסביר את אחד הסימפטומים הקשים של לונג קוביד

לונג קוביד, חולה. אילוסטרציה

רמז לסיבה לאחד המאפיינים הקוגניטיביים הקשים ביותר של לונג קוביד, ערפל מוחי (brain fog), עשוי להיות טמון בדגימות דם שנלקחו מחולים שלקו בזיהום חריף, המראות ריכוז גבוה של שני ביומרקרים מקרישי דם. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בסוף אוגוסט בכתב העת Nature Medicine.

קרישי דם היו מעורבים בזיהומים חריפים של קוביד מימיה הראשונים של המגיפה, אך הימצאותם של סימפטומים קשים גם שישה עד 12 חודשים לאחר ההחלמה היא מטרידה.

חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בחנו דגימות דם של 1,837 חולים לא מחוסנים שנזקקו לאשפוז בבית חולים, קבוצה המייצגת רק חלק ממטופלים הסובלים מלונג קוביד. החוקרים עקבו אחרי הנחקרים במשך שנה ובדקו רמות של מספר ביומרקרים של דם במהלך האשפוז וכן בדקו תפקוד קוגניטיבי וסובייקטיבי לאחר שישה ו-12 חודשים.

הם גילו שרמות של שני חלבונים, פיברינוגן (fibrinogen relative to C-reactive protein) ו-D-דימר (D-dimer relative to C-reactive protein), היו גבוהות יותר אצל אנשים שסבלו מאוחר יותר מהתסמין של ערפל מוחי.

להערכתם, רמות גבוהות של פיברינוגן ביחס לחלבון C ריאקטיבי מעידות על לקויות קוגניטיביות ורמות גבוהות של D-דימר ביחס לחלבון C ריאקטיבי מנבאות על לקויות קוגניטיביות וכן עייפות וקוצר נשימה. אף פרופיל לא היה מתווך באופן מובהק על ידי דיכאון או חרדה. התוצאות היו חזקות על פני ניתוחים משניים. הן שוכפלו, והספציפיות שלהן לנגיף הקורונה נבדקה במערך נתונים רחב של רשומות בריאות אלקטרוניות.

הממצאים מספקים תובנות לגבי הביולוגיה ההטרוגנית של ליקויים קוגניטיביים שלאחר הידבקות בנגיף ותאמו לממצאי מחקר נפרד של רישומי הבריאות של 17,911 חולים בארה"ב.

החוקרים משערים שהקשר לפיברינוגן משקף אירועים קרישיים-דלקתיים עם השפעה ישירה אפשרית של פיברינוגן על המוח. הקשר ל-D דימר עשוי לנבוע מקרישיות יתר הגורמת לתסחיפים בכלי הדם המוחיים או הריאתיים.

נושאים קשורים:  לונג קוביד,  קורונה,  ערפל מוחי,  חדשות,  מחקרים