חדשות

מחקר ב"שיבא": טיפול קרינתי לגידולי מוח להפחתת פגיעה בזיכרון

המחקר בוחן הדמיה חדשה המאפשרת לתכנן טיפול קרינתי אפקטיבי מבלי לפגוע במסלולי הזיכרון במוח | במחקר יכולים להשתתף מטופלים עם גידול מוחי ראשוני או גרורות מוחיות שנדרש עבורם טיפול קרינתי

טיפול קרינתי לגידולי מוח. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

ד"ר אורי הישראלי, רופא בכיר ביחידת גידולי מוח במכון רדיותרפיה במרכז הרפואי שיבא, מוביל מחקר בטיפול קרינתי לגידולים במוח במטרה להפחית את הפגיעה הקוגניטיבית שעלולה להיגרם מטיפול קרינתי כלל מוחי. המחקר משלב טיפול קרינתי, בשילוב טכנולוגיה של דימות מערכות סיבים (DTI) מבוססת MRI, לאזור ההיפוקמפוס במוח.

ההדמיה החדשה, שמשולבת בטיפול המחקרי, ממפה את מסלולי הזיכרון במוח ותאפשר לרופאים המקרינים לתכנן טיפול קרינתי שינסה להפחית את הפגיעה באזורי מסלולי הזיכרון, מבלי להתפשר על אפקטיביות הקרינה על הגידול. השאיפה היא להפחית את הפגיעה הקוגניטיבית שעלולה להיגרם מטיפול קרינתי כלל מוחי.

המחקר הוא פיתוח ראשון מסוגו של מכון רדיותרפיה יחד עם המרכז לטכנולוגיות מתקדמות ב"שיבא" ובשיתוף ד"ר ארנלדו מאייר, יחידת הפיזיקה של מכון רדיותרפיה בראשות ד"ר מעוז בן איון וד"ר סרגיי דובינסקי וכן יחידת רנטגנאי הריפוי, דוד סויסה, דני רויזן, ברטה קוגניצקי, אבי מאמו וקירה יפנוב.

טיפול קרינתי הוא טיפול אפקטיבי בטיפול במחלה גרורתית מוחית וכן בטיפול בממאירות מוח ראשונית. חלק מתופעות הלוואי הארוכות טווח של טיפול קרינתי מוחי היא פגיעה קוגניטיבית העשויה להתרחש בעד 30% מהמקרים.

רעילות קרינתית ארוכת טווח מתרחשת לרוב 90 ימים לאחר הטיפול הקרינתי עם מגוון רחב של סימנים קליניים. חלק מהתופעות הפיכות וחלקן קבועות. הופעה קלינית של נזק קוגניטיבי על רקע טיפול קרינתי עלולה להופיע מוקדם, החל מארבעה חודשים, עד לכמה שנים מסיום הקרינה.

אזור ההיפוקמפוס מהווה חלק מהמערכת הלימבית ומהווה שחקן חשוב בתפקוד הזיכרון קצר וארוך הטווח וכן בתפקוד של זיכרון חזותי לצורכי התמצאות מרחבית. כיום, בעת תכנון קרינתי מתמקדים בהיבט האנטומי של זיהוי הקורטקס של ההיפוקמפוס ("החומר האפור" של ההיפוקמפוס) ומניעת טיפול קרינתי באזור זה, לפי הגדרות רשמיות.

המחשבה בבסיס המחקר היא ששימור זיכרון הוא פעולה מורכבת הדורשת התייחסות לא רק למבנה האנטומי של ההיפוקמפוס, אלא גם למערכת ההקשרים הסיביים בין ההיפוקמפוס למערכות האנטומיות השונות וכי יש להתחשב בכל המסלולים האלה בתכנון קרינתי.

דימות מערכות סיבים (DTI) הוא שיטת דימות מבוססת תהודה מגנטית (MRI) המאפשרת זיהוי של תנועות מולקולות המים ברקמת המוח בעת ההדמיה. לאור מבנה הסיבים של החומר הלבן, תנועת הדיפוזיה של המים היא למעשה לא אחידה במרחב (anisotropic), כך שעיקר התנועה היא בכיוון התקדמות האקסון.

בדימות מערכות סיבים יוצרים מודל מבוסס פונקציה מולטי-לינארית בכל תת מבנה הדמייתי (VOXEL) של דימות מבוסס דיפוזיה (DWI) בכל אחד מכיווני הציר, כך שלבסוף מתקבלת מטריצה. המבנה של המטריצה עובר לכסון לקבלת וקטור של מאפייני הדיפוזיה העיקריים בכל VOXEL. על ידי חיפוש הווקטור המשמעותי ניתן לעקוב אחרי התקדמות האקסון בחומר הלבן. תהליך זה נקרא מערכת דימות סיבים טקטוגרפית והוא נמצא בשימוש רחב בקליניקה, למשל לפני פעולות נוירוכירורגיות לצורך ניווט תוך ניתוחי.

שילוב הדמיה מבוססת סיבים בעת תכנון קרינתי נעשה בעבר באופן חלקי והוכח כאפשרית ובטוחה לשימוש.

איך יתבצע המחקר?

במהלך הכנה לטיפול קרינתי, כלל המטופלים יעברו סימולציית MRI מוח. בעת ביצוע MRI תשולב סדרת סריקות נוספת של DTI. תוספת זמן הסריקה עומדת על עשר דקות בלבד ותוצאותיה ייכללו בתכנון הקרינתי הסטנדרטי. בנוסף, במחקר ישולבו שאלוני הערכה קוגניטיבית לפני ואחרי מתן הטיפול הקרינתי לבדיקת השפעת הטיפול על תפקוד הזיכרון.

במחקר יכולים להשתתף כל המטופלים עם גידול מוחי ראשוני שנדרש עבורם טיפול קרינתי וחלק מהמטופלים עם גרורות מוחיות, לפי קריטריוני הכללה.

להשתתפות במחקר יש ליצור קשר עם ד"ר אורי הישראלי, [email protected]

נושאים קשורים:  מחקר,  גידולי מוח,  פגיעה קוגניטיבית,  טיפול קרינתי,  חדשות,  שיבא,  ד"ר אורי הישראלי
תגובות