העדר יחידות צנתור מוחי בבתי החולים בפריפריה מפלה ופוגע בבריאות החולים בשל המרחק הרב שעל הלוקים בשבץ מוחי לעבור כדי לקבל טיפול. כך טענו מנהלי בתי חולים בדיון בנושא, שהתקיים השבוע (ב') בוועדת הבריאות בכנסת.
עוד בעניין דומה
ד"ר מיקי דודקביץ', מנהל המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, סיפר בדיון כי בבית החולים היו כ-1,200 מטופלי שבץ בשנה החולפת, "ולעולם זמן ההעברה למרכז אחר לא יעמוד על 60 דקות. לא ייתכן שיש אזרחים סוג ב' שלא מגיע להם שירות רפואי", אמר.
ד"ר מאור דוד ממן, מנהל בית החולים העמק בעפולה, סיפר על 150 מטופלי שבץ שטופלו בבית החולים בשנה החולפת, כמחציתם הועברו לצנתור למרכזים אחרים. "ידוע לנו", הוסיף, "שרובם הגיעו מאוחר מדי מכדי להצילם. כל בקשותינו להקים מרכז צנתור נענו בשלילה על ידי משרד הבריאות". הוא תהה האם משרד הבריאות מעדיף את בתי החולים הפרטיים על פני הממשלתיים.
ד"ר חגית סרבגיל-ממן, סמנכ"ל בית החולים אסותא-אשדוד, תהתה מדוע תושבי העיר החמישית בגודלה בישראל אינם זכאים לשירותי בריאות בסיסיים כצנתור.
פרופ' רונן לקר, מנהל היחידה לשבץ מוחי בבית החולים הדסה בירושלים ויו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי, אמר כי יש לחזק את המרכזים הגדולים הקיימים לפני פתיחת יחידות צנתור חדשות וקטנות.
בשיחה עם דוקטורס אונלי מסר פרופ' לקר, "בארץ יש רק 25 נוירולוגים מומחי שבץ שמפוזרים ברוב בתי החולים אך לא בכולם. מאחר שמומחים אלה אחראים לטיפול בכלל חולי השבץ, שמתוכם רק כ-10% מהמטופלים שחוו שבץ איסכמי נזקקים לצנתור (כ-1,200 מטופלים בשנה), לעומת כ-17,000 מטופלים שאינם זקוקים לצנתור, העדיפות הראשונה היא לחזק את מקצוע רפואת השבץ על ידי הכרה במקצוע כמקצוע במצוקה אקוטית ועל ידי פתיחה של יחידות שבץ מאוישות במומחי שבץ בכל בתי החולים בארץ".
לדבריו, רק 20 מצנתרי מוח מפוזרים ב-11 מרכזים רפואיים, שמספקים שירותי צנתור דחופים ובחלק גדול מהמרכזים יש רק מצנתר אחד, כמו למשל בסורוקה, בברזילי, בבית החולים לגליל בנהריה, במרכז הרפואי צפון, פוריה בטבריה ובמרכז הרפואי הדסה, ירושלים, שגם כך עובדים בעומס בל יתואר.
פרופ' לקר מציין כי "יש להביא בחשבון שהכשרה של כל מצנתר מוח אורכת שלוש שנים של השתלמות עמיתים בחו"ל. לכן, לא ניתן לפתוח כעת עוד מרכזים בשל מחסור חמור במצנתרים".
הפתרון: הקמת חמ"ל העברות ייעודי במשרד הבריאות
פרופ' לקר קורא לייעול העברת המטופלים ממרכז למרכז, למשך זמן של פחות מ-60 דקות. "מאחר שאחד השלבים קובעי הקצב שגורמים לעיכובים קריטיים בהעברות מטופלים הוא מציאת מרכז שיסכים לקבל את החולה, ניתן לייעל את התהליך על ידי הקמת חמ"ל העברות ייעודי במשרד הבריאות, שיידע בכל רגע נתון מי ממרכזי הצנתור פנוי לקבלת מטופלים ממרכז ראשוני.
העברת מטופלים. אילוסטרציה
"לחלופין, ניתן לקבל החלטה של 'סיפוח' מרכזי שבץ ראשוניים למרכזי שבץ שלישוניים בעלי יכולת צנתור (מודל SPOKE AND HUB), כך שכל מרכז ראשוני יידע בדיוק לאן הוא מעביר את המטופלים. שני המודלים הללו נמצאו יעילים בחו"ל", אומר פרופ' לקר.
בעיה נוספת שעליה מצביע פרופ' לקר היא העדר יכולת לשיתוף מידע הדמיות מתקדמות בין בתי החולים הראשוניים לשלישוניים. דבר שעלול לגרום להעברות מיותרות של מטופלים שאינם מתאימים לטיפול בצנתור מצד אחד ולחוסר העברות של מטופלים שהיו יכולים ליהנות מהטיפול מצד שני. לדבריו, ניתן לפתור בעיה זאת על ידי הקמת מערך שיתוף מידע ארצי ביוזמת משרד הבריאות והמבטחים השונים, שיענה על הצורך באבטחת מידע כפי שקיים במערכת אופק או אית"ן.
לקר מסכם ואומר כי "כמדינה, אנחנו חייבים להכשיר עוד מצנתרים ועוד מומחי שבץ כדי שבעתיד ניתן יהיה לפזר בצורה יעילה יותר את יחידות הצנתור ויחידות השבץ ועל משרדי האוצר והבריאות ולתקצב זאת כאינטרס לאומי בדרגת חשיבות גבוהה ביותר".
ד"ר ג'רמי מולד, סגן מנהל המערך הנוירולוגי ב"איכילוב", טען בדיון כי מספר החולים הזקוק לצנתור מוחי בישראל הוא קטן. לדבריו, חלק מהעיכוב בהעברת המטופלים נובע מכך שלא בכל בית חולים ערוכים לפנות חולים במהירות האפשרית כולל בהיטס או באמבולנס טיפול נמרץ וחלק נכבד מהעיכובים נובע בגלל שיקולים פנימיים בבתי החולים הראשונים שמקבלים את המטופלים. גם ד"ר מולד הדגיש את הצורך בעוד נוירולוגים מומחים לשבץ מוח שיוכלו לטפל בכלל אוכלוסיית חולי השבץ ולא רק באילו שעברו צנתור מוחי.
משרד הבריאות: פועלים עפ"י ההמלצות המקצועיות
לדברי ד"ר סיגל ליברנט-טאוב מאגף הרפואה במשרד הבריאות, בישראל יש כיום 11 יחידות צנתור, בפריסה מאוזנת, ומתקיימים בהם כאלף צנתורים בשנה. לאחרונה נפתחו יחידות לצנתור מוחי במרכזים הרפואיים פוריה (צפון) ובברזילי. לדבריה, נקבעו אמות מידה להקמת יחידות צנתור לנפש ואחד התנאים הוא העברת לפחות כ-50 מטופלים למרכז צנתור אחר בשנה. לדבריה, אף אחד מבתי החולים שדרשו בדיון יחידת צנתור בתחומם לא עמדו במינימום הזה.
ד"ר ליברנט הדגישה בדבריה שמשרד הבריאות עובד לפי המלצות אנשי המקצוע ושמנכ"ל המשרד סמך ידיו על המלצות מקצועיות שהוגשו על ידי הגורמים המקצועיים באיגודים המקצועיים הרלוונטיים בשנת 2021.
הוועדה ביקשה ממשרד הבריאות לייצר תכנית פינוי ברורה עבור ארגוני ההצלה המפנים את המטופלים, כך שהמטופלים יגיעו לבית החולים הקרוב ביותר שבו נמצא כונן מצנתר וכן להכין תכנית העברות יעילה בין בתי החולים.
יוזם הדיון, אופיר כ"ץ (הליכוד), הדגיש את ההכרח בהקמת יחידת צנתור בבית החולים פוריה המעניק שירותים לתושבי עפולה, טבריה, בית שאן והסביבה, שעד הקמתו נאלצו לנסוע למרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. "טענת משרד הבריאות נגד פריסה רחבה יותר כדי שהמרכזים הגדולים יתמקצעו – איננה נכונה", טען. "המציאות הוכיחה שכל מרכז מציל חיים ויש להוסיף מרכזים דומים גם באסותא באשדוד וב'הלל יפה' בחדרה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
