דראטומומאב הינו נוגדן חד-שבטי המוכוון כנגד CD38 שאושר לשימוש יחד עם משטרי טיפול שגרתיים עבור מיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma - MM). ישנו צורך בהערכת משלב הטיפול של דראטומומאב תת-עורי עם בורטזומיב, לנלידומיד ודקסהמתזון (bortezomib, lenalidomide, and dexamethasone - VRd) עבור מטופלים עם אבחנה חדשה של MM המועמדים להשתלת מח עצם.
עוד בעניין דומה
במחקר פאזה 3 זה 709 נבדקים עם אבחנה חדשה של MM, המועמדים להשתלת מח עצם, הוקצו אקרית לקבלת טיפול משולב דראטומומאב יחד עם טיפול השראה וקונסולידציה של VRd וטיפול אחזקה עם לנלידומיד בלבד (קבוצת D-VRd) או טיפול השראה וקונסולידציה עם משלב VRd וטיפול אחזקה עם לנלידומיד בלבד (קבוצת VRd בלבד). התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות ללא התקדמות. תוצאים שניוניים עיקריים כללו תגובה מלאה לטיפול או מצב ללא מחלה שאריתית מזערית (Minimal Residual Disease - MRD).
תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר משך מעקב חציוני של 47.5 חודשים הסיכון להתקדמות המחלה או מוות בנבדקים מקבוצת D-VRd היה נמוך בהשוואה לקבוצת VRd. שיעור הנבדקים המשוער עם שרידות ללא התקדמות המחלה כעבור 48 חודשים עמד על 84.3% בקבוצת D-VRd בהשוואה ל-67.7% בקבוצת VRd (יחס סיכונים עבור התקדמות מחלה או מוות עמד על 0.42, רווח בר-סמך של 95%, 0.3-0.59; p<0.001). שיעור הנבדקים עם תגובה מלאה, לכל הפחות, הייתה גבוהה יותר בקבוצת הנבדקים שקיבלו משלב D-VRd בהשוואה לקבוצת VRd (87.7% לעומת 70.1%; p<0.001) וכן עבור שיעור הנבדקים עם מצב ללא MRD (75.2% לעומת 47.5%; p<0.001). 34 נבדקים בקבוצת D-VRd ו-44 נבדקים בקבוצת VRd נפטרו. מרבית הנבדקים בשתי הקבוצות סבלו מתופעות לוואי מדרגה 3-4, כאשר תופעות הלוואי השכיחות ביותר כללו; נויטרופניה (62.1% בקבוצת D-VRd לעומת 51% בקבוצת VRd) וטרומבוציטופניה (29.1% לעומת 17.3%, בהתאמה). תופעות לוואי חמורות אירעו עבור 57% מהנבדקים בקבוצת הטיפול D-VRd לעומת 49.3% מהנבדקים בקבוצת VRd.
מסקנת החוקרים הייתה כי הוספת טיפול עם דראטומומאב במתן תת-עורי למשלב הטיפול המקובל עם VRd עבור השראה וקונסלידציה ולנלידומיד בלבד לטיפול אחזקה הביא לתועלת קלינית משמעותית מבחינת התארכות שרידות ללא התקדמות, עבור נבדקים עם אבחנה חדשה של MM המתאימים להשתלת מח עצם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
