מאז תחילת המלחמה התקבלו במוקד ער"ן לתמיכה נפשית 172,000 פניות שהן כ-33,000 פניות בחודש בממוצע. בחודש הראשון למלחמה התקבלו במוקד הטלפוני המקוון כ-44,000 פניות. כך עולה מנתונים שמפרסמת עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית אנונימית) בסיכום חצי-שנתי מאז פרוץ המלחמה.
עוד בעניין דומה
בעמותה מתארים את הפעילות בתקופה האחרונה ואומרים כי החל מהשבעה לאוקטובר היה צורך להגדיל במידה רבה את מספר המתנדבים הפעילים במשמרת. בשבעה באוקטובר התקבלו יותר מ-3,500 פניות המוגדרות "בעוצמה גבוהה מאוד של מצוקה", לעומת כ-500 שיחות ליום בממוצע בשבתות בימי שגרה. ממוצע הפניות היומי מאז פרוץ המלחמה עמד על 920 פניות ליום.
הפניות לסיוע בשבעה לאוקטובר היו חריגות בכל קנה מידה לעומת זמן שגרה ומצבי חירום קודמים וכללו קריאות לעזרה מתוך בתים מהעוטף ומהדרום, צעירים שברחו על נפשם ממסיבת נובה ופנו לער"ן כשהם מסתתרים מירי חי בשדות ובמבנים, ופונים שנחשפו לזוועות כולל רצח, אונס וחטיפות. לצידם, התקבלו אלפי שיחות מאזרחים מכל רחבי הארץ, השוהים במקלטים ובממ"דים תחת איומי הטילים והחשש לחדירות, ואלפי שיחות מהורים וחברים הדואגים לשלום יקיריהם שאיבדו עימם קשר או נשלחו לקווי העימות בצווי 8.
עיקרי הנתונים מראים כי שיעור הפניות בנושאי חרדה, טראומה ואובדן זינק ב-950% בחצי השנה האחרונה בהשוואה לחצי השנה שקדמה לאוקטובר וכי עם התקדמות המלחמה חלה עלייה בפניות העוסקות בדיכאון ובמצוקה נפשית חריפה ובבדידות.
בקרב נוער עד לגיל 17, נרשמה עלייה של 125% במספר פניות המצוקה בשבועות הראשונים למלחמה ובמהלך חצי השנה האחרונה התקבלו מעל ל-38,000 (22%) פניות מצוקה מילדים וצעירים עד גיל 24, מתוכם 60% בנות ו-40% בנים. הסיבות העיקריות לפנייה הן חרדה וטראומה. כל שיחה חמישית עסקה בכאב נפשי, דיכאון ומצוקה נפשית חריפה.
עוד עולה כי חלה עלייה בפניות מצוקה של חיילים בשירות סדיר ובמילואים; 41% מהפניות התקבלו בטווח הגילים 18-35. מתוך סך הפניות שהתקבלו בער"ן בחצי השנה האחרונה, ישנה עלייה של 10% בפניות של גברים, אוכלוסיה הממעטת לפנות לעזרה, בהשוואה למספר הפניות מגברים שהתקבלו בשנים קודמות.
בהתייחסות למערך המתנדבים של העמותה נכתב כי בימים הראשונים למלחמה נדרשו מאות מתנדבים בכל יום למתן מענה לפניות המצוקה הממתינות בהשוואה לעשרות בימי שגרה. במקביל לעיבוי המשמרות נערכה העמותה בזמן אמת להרחבת התשתיות כדי לתת מענה למספר שיחות גדול בו זמנית, נוספו הדרכות ופעילויות לתמיכה ושימור הצוות והמתנדבים מתוך מחויבות לרווחתם הנפשית.
במהלך החודשים הראשונים למלחמה, לצד כ-1,750 המתנדבים שהתגייסו למשימה הלאומית, גויסו כ-150 מתנדבים "במילואים" שחזרו לשורות העמותה נוכח מצב החירום. דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן, אמר כי העמותה, בהיותה בקו החזית של העזרה הראשית הנפשית, מסמנת קו אדום דמיוני בין התקופה שלפני המלחמה לתקופה שאחריה. לדבריו, "משבר בריאות הנפש, אותו צפינו בתחילת האירועים, מכה בעוצמה. זהו משבר שמחייב טיפול מערכתי, לאומי, תקציבי ומקצועי ארוך טווח. אנו קוראים לכל מקבלי ההחלטות ובעלי העניין בתחום בריאות הנפש, להתגייס יחד איתנו ולסייע בקרב על הנפש".
ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, מסרה: "על רקע ההתמודדות הממושכת עם המלחמה, ער"ן נדרשת להעניק עזרה ראשונה נפשית ותמיכה רגשית לאוכלוסיה מגוונת הולכת וגדלה. חשוב לזכור כי הפונים והפונות לער"ן הפגינו עוצמה וחוסן בפנייתם לסיוע בעת מצוקה. לא כל אחד בחברה הישראלית יזדקק לטיפול בהכרח אבל כל אחד מאיתנו זקוק לתמיכה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
