כלי שפותח בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה מסייע לפצועים ראש קשים שנמצאים בקומה לחזור להכרה, בחלק מהמקרים מדובר במקרים שנראו חסרי תקווה.
עוד בעניין דומה
הכלי eyecon, שפותח במעבדה לנוירופיזיולגיה יישומית, בראשות ד"ר גודד שחף ובשיתוף פעולה עם בית החולים השיקומי רעות, מיועד לקדם את יכולת התקשורת של מטופלים שמוגדרים כמצב קומה ואינם מצליחים לתקשר אך יש להם תבניות של הכרה.
מחקר שפורסם באוגוסט האחרון בכתב העת New England Journal of Medicine סקר מדגם של 353 מטופלים הנמצאים במצב של הכרה ירודה (קומה או צמח) מסיבות רפואיות שונות, בשישה מרכזים רפואיים בינלאומיים. במחקר, שניסה לברר בעזרת טכנולוגיות מקובלות של EEG ושל MRI כמה מהם נמצאים בהכרה, נמצא כי לפחות 25% מהחולים הראו תבניות מובהקות של הכרה. יתרה מכך, המחקר הציע שככל הנראה בדיקות חוזרות לאורך זמן מעלות משמעותית את אחוז המטופלים שמדגימים תבניות של הכרה.
המחקר חוזר למעשה על ממצאים בהיקף מצומצם יותר, הידועים מזה שנים ארוכות ולפיהם חלק ניכר מהמטופלים הללו ששוכבים בבתי החולים, לעתים במשך תקופות ארוכות, נמצאים ברמת הכרה גבוהה מזו המאובחנת אצלם בבדיקה הקלינית, אך אינם מצליחים להביע את יכולותיהם ולתקשר עם סביבתם.
המערכת מבוססת על עיבוד אותות מתקדם של גלי המוח ותנועות שרירי הפנים. היא מורכבת מסרט הנכרך סביב לראש שקולט פעילות של גלי המוח ואת עוצמת כיווץ השרירים סביב העיניים, ותוכנת מחשב שמודדת את רמת הקשב ואת מצמוצי העיניים ומכילה אלגוריתם טיפול מובנה בתוכה. בנוסף, בן משפחה או סועד מפעיל את התוכנה ועובד עם המטופל וישנה הנחיה מרחוק של איש צוות.
בעזרת התוכנה המטופל מתקדם ולומד, שלב אחרי שלב, כיצד להתוות סימני "כן" ו"לא" בעזרת תנועות מצמוץ וכך, בהתאם לרמת פגיעת המח שלו, מתקדם ביצירת תקשורת.
בשלב הראשון הכלי מודד את רמת הקשב של המטופל. לאחר מכן באופן אוטומטי מופעלת מוזיקה שהמטופל אהב לשמוע לפני שנפגע. המוזיקה נקטעת לאחר 30 שניות ובן משפחה מנחה את המטופל למצמץ על מנת להפעיל את המוזיקה שוב.
התוכנה האוטומטית מופעלת שוב ושוב, ומאפשרת למטופל לתרגל את הפעולה הבסיסית ביותר של תקשורת בעזרת תנועת המצמוץ של העיניים. בהימנעות ממצמוץ בתגובה לגירויי רעש, המטופל לומד גם לסמן ״לא״. בעזרת תגובות בסיסיות אלו של מצמוץ והימנעות ממצמוץ, המטופל עובר הערכות קוגניטיביות ומתקדם לשימוש בלוח תקשורת שבו הוא בוחר מסרים להבעה ברמות שונות של מורכבות.
ניטור ה-EEG מייצר מדדי קשב מיידיים, שמאפשר למטפלים להבין האם המטופל רתום לתהליך, האם כואב לו או האם הוא סובל כרגע ממחלה חריפה שעוד לא נתנה אותותיה בבדיקות רגילות ושעלולה לעכב את התרגול. בדרך זו ניתן לכוונן את התרגול באופן אפקטיבי. ללא הניטור קשה מאד להעריך את האפקטיביות של התרגול במטופלים אלה שמתקשים להגיב.
כאמור, פרוטוקול העבודה על הכלי מבוסס על עבודת אימון איטית ועקבית שמבוצעת על ידי מטפל סיעודי או בן משפחה של המטופל בהנחיה מרחוק ואופליין של איש צוות. באופן הזה, המערכת מאפשרת לתרגל עצמאית, מבלי תלות במטפל מקצועי כמו מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת שיגיע פיזית למטופל.
המערכת נמצאת בשימוש רחב במרכז השיקום רעות בתל אביב בארבע שנים האחרונות ובשנתיים האחרונות נכנסה לשימוש במטופלים אקוטיים בטיפול נמרץ ברמב"ם. לאחרונה הפכה לזמינה גם למטופלים במוסדות אחרים ובאשפוז ביתי.
הרציונל להכנסת הכלי למחלקה לטיפול נמרץ, עוד לפני המעבר להמשך שיקום בפגועי ראש, מבוסס על הבנה שיצירת תקשורת מוקדם ככל האפשר יכולה לכוון את המטופל לתהליך שיקום רחב יותר ומוצלח יותר, כזה שנוגע לתפקודים נוספים. בנוסף, הוא מסייע לעקוף את העומס במוסדות השיקום, שמותיר מטופלים בטיפול נמרץ למשך זמן ארוך מהרגיל. בעזרת המערכת, המשפחה יכולה להתחיל את השיקום כבר בטיפול נמרץ בזמן שממתינים למקום פנוי במוסד שיקומי.
ישנם סיפורי הצלחה בטיפול בעזרת המערכת, הן בשלב הכרוני כעבור שנים והן בשלב האקוטי. בעוד שבשלב האקוטי ייתכן מאד שחלק ניכר מהמטופלים היו מתקדמים גם ללא השימוש במערכת, הצטברו כבר מקרים לא מעטים של מטופלים שמצבם נחשב לחמור והיו מיועדים לאשפוז סיעודי בלבד, אך בזכות הצלחת העבודה עם המערכת וגילויי תקשורת ברורים הופנו לשיקום. מקרים אלה מטופלים ברמב"ם על ידי ד"ר דנה בר-און שחף, מנהלת היחידה להרדמה נוירוכירורגית.