עבודה חדשה רב מרכזית, בשיתוף פעולה בין המחלקות הנוירולוגיות במרכזים הרפואיים הדסה ואיכילוב, מצאה שניתן להשתמש במדדי CT פרפוזיה כדי לנבא את התוצאים של צנתורי מוח במטופלי שבץ עם חסימה באחד מכלי הדם בעלי הקוטר הבינוני במוח. המחקר, שעובר עתה ביקורת עמיתים טרם פרסומו בעיתון השבץ האירופאי, יוצג בכנס השנתי הקרוב של החברה הישראלית לשבץ מוחי.
עוד בעניין דומה
מקרי שבץ משניים לחסימה בכלי הדם הבינוניים אחראיים ל-25%-40% מכלל מקרי השבץ ודרך הטיפול הטובה ביותר בהם - צנתור מול טיפול שמרני - אינה ברורה עדיין. לכן, יש חשיבות גדולה מאוד לנבא אם צנתור יהיה מוצלח או לא באוכלוסיה זאת.
בעבודה החדשנית השתמשו החוקרים במדדי CT פרפוזיה כדי לבדוק אם ניתן לנבא את הצלחת הטיפול בצנתור בחולים עם שבץ מוחי משני לחסימת כלי דם בינוניים שעברו צנתור.
פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ בהדסה עין כרם ויו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי. צילום: דוברות בית החולים
פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ ב"הדסה עין כרם" ויו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי מסביר: "עד עתה השתמשו בשיטה זו בשבץ משני לחסימת כלי דם גדולים ונמצא שאכן קיים קשר בין מידת ההפרעה לזרימת דם במוח לבין התוצאים בצנתור. במחקר הנוכחי הגדירו לראשונה את הפרמטרים שבהם ניתן להשתמש כמנבאי תוצאים במטופלים עם שבץ משני לחסימת כלי דם בינוניים".
מסקנות המחקר הן שניתן לנבא את מידת ההצלחה של צנתור - להחזיר את המטופל למצב תפקודי עצמאי - לפי מדדי CT פרפוזיה שונים, כולל נפח המוח שמקבל אספקת דם לקויה אך לאו דווקא נפח המוח שכבר עבר נזק בלתי הפיך. "בנוסף", אומר פרופ' לקר, "ניתן גם לנבא במי לא נצליח לשפר את המצב התפקודי בצנתור".
"אם ממצאי המחקר הנוכחי יאוששו במחקרים נוספים עם מספר חולים גדול יותר, נוכל לבחור טוב יותר את המטופלים המתאימים ביותר לטיפול התערבותי ובכך נטייב את הטיפול מצד אחד וגם נחסוך משאבים רבים למערכת מצד שני כיון שחולים שאינם צפויים להרוויח מצנתור - לא יצונתרו", מסכם פרופ' לקר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
