"I'll be back" היה הציטוט האייקוני של ארנולד שוורצנגר בסרטו "The Terminator", בו שיחק סייבורג, ישות שמכילה מרכיבים הן ביולוגיים והן מלאכותיים, ונראה שהציטוט המפורסם הופך לנבואה. הרעיון לשלב אדם עם מכונה הוא רעיון שהתחיל בספרות המדע הבדיוני כבר לפני מלחמת העולם השנייה ונראה שבעתיד הקרוב העולם שבו הגוף שלנו ומחשבים הם בהכרח ישויות נפרדות הולך ונעלם.
עם ההבנה ההולכת וגוברת של המוח והשיפורים הטכנולוגיים, קבוצות מחקר וחברות רבות ברחבי העולם מנסות להפוך את המחשב שבתוכנו, המוח, לחלק אינטגרלי מהמחשב האמיתי, והולך להן לא רע. ככל שהתחום הולך ומתפתח, כך השימושים הרפואיים שלו מתחילים לצבור תאוצה, ונראה שבמחלות נוירולוגיות רבות אחד הטיפולים בעתיד יהיה ממשק מוח-מחשב.
השבלולים
למרות שההגדרה של ממשק מוח-מחשב אינה אחידה בכל מקום, יש שיציינו כי אחד היישומים הראשונים של ממשק מוח-מחשב הוא השתלים השבלוליים. שתל השבלול הוא שתל המושתל בראש ומתחבר לעצב השמיעה היוצא ישירות מהמוח. השתל ממיר את הקולות בסביבה לאותות חשמליים ומעביר אותם לעצב השמיעה, ובכך מאפשר לכבדי שמיעה ולחירשים לשמוע.
בעוד הטכנולוגיה של השבלולים "פשוטה" יחסית, היא היתה פריצת דרך של ממש בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, אושרה לראשונה על ידי ה-FDA ב-1984, הושתלה לראשונה בישראל ב-1989, ונכנסה לסל שירותי הבריאות הישראלי בשנות ה-90. היכולת של האנושות להמציא מכשיר שמתחבר למוח ובעזרת אותות חשמליים להפוך אדם חירש לאדם שמסוגל לשמוע היתה בגדר מדע בדיוני עד להמצאת המכשירים הללו.
מאז המצאת השבלולים נכנסו לסל הטיפולים באופן שגרתי יותר ויותר טכנולוגיות הקשורות בממשק מוח-מחשב, ביניהן: שתל לרשתית שאפשר לעיוורים במחלות מסוימות לראות, שתלים שהתחברו למערכת העצבים ואפשרו לקטועי גפיים לשלוט בגפיים סינתטיות, שתלים במוחם של חולי אפילפסיה שמונעים התקפי פרכוסים ושתלים במוחותיהם של חולי פרקינסון שמסייעים בהקלה על התסמינים.
תרומתו של הגאון המטורף
קשה לדבר על ממשק מוח-מחשב בימים אלה מבלי להזכיר את אילון מאסק. מאסק, יזם קנדי-אמריקאי שנולד בדרום אפריקה, היה לאיש העשיר בעולם ובולט בהופעותיו השנויות במחלוקת. לאחר שעשה כמה אקזיטים, ביניהם PayPal שהיה אחד ממייסדיה, הקים ונכנס לשותפויות בכמה מהעסקים החדשניים ביותר בעולם. בין החברות ניתן למנות את חברת החלל SpaceX, שהספיקה כבר להוציא טיסות חלל פרטיות רבות, כולל את שני האסטרונאוטיים ה"פרטיים" הראשונים שביצעו הליכת חלל בחודש ספטמבר האחרון, חברת לווייני התקשורת Starlink, שרק לאחרונה השיגה אישור ממשרד התקשורת והחלה את פעילותה גם בארץ, חברת הרכב טסלה, חברת התקשורת X, ואפילו היה ממייסדיה של OpenAI (החברה שאחראית על ChatGPT).
"ניורולינק" (Neuralink), חברה שיזם מאסק עם קבוצה של שבעה מדענים בשנת 2016, הביאה את מדורי הטכנולוגיה ברחבי העולם לעסוק באופן קבוע בממשק מוח-מחשב, בין היתר בגלל המייסד ה"כוכב" שלה ולמרות שלא היתה החברה הראשונה או החדשנית ביותר בתחום. מאז הקמתה, "ניורולינק" העסיקה כמה מדמויות המפתח בעולם האקדמיה בתחום מדעי המוח מהאוניברסיטאות הנחשבות בעולם, עשתה ניסויים רבים על בעלי חיים (בהם גרמה בין היתר לקוף לשחק במשחק "פונג" בעזרת המחשבה בלבד) וביצעה כבר שתי השתלות של שבבים במוחם של אנשים.
"נוירולינק" מתמקדת בסיוע לאנשים לתקשר עם מערכות כמו מחשב בעזרת המחשבה, כמו למשל בעזרת סמן המחשב. בבסיס הרעיון עומד תהליך הדיגיטציה המואץ שאותו אנו חווים בשנים האחרונות, וכך, ככל שהעולם הופך לדיגיטלי יותר, אנשים ללא יכולת לנוע ולתקשר בעולם האנלוגי ייהנו מתקשורת ותנועה במרחב הדיגיטלי.
"נוירולינק" קיבלה אישור FDA במאי 2023 לניסויים בבני אדם. הניסוי הראשון היה בצעיר אמריקאי, משותק בארבע גפיו עקב תאונה. החברה השתילה במוחו שבב במטרה לאפשר לו להזיז בעזרת המחשבה את סמן העכבר במסך מחשב, מה שאפשר לו לבצע משימות דיגיטליות
נולנד ארבג, המטופל הראשון שעבר השתלת שבב של נוירולינק, משחק שחמט בעזרת המחשבה. מקור: .youtube
"נוירולינק" היא לא הראשונה שעוסקת בתחום, אלא רק מנסה להפוך את הטכנולוגיה לנגישה, זולה וטובה יותר. כבר ב-1988 חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר הצליחו לראשונה להמיר אותות מוח כדי להזיז סמן מחשב על פני מסך. בשנות ה-80 זוהו ובודדו הנוירונים ששלטו בתפקודים מוטוריים (של תנועה) בקופים, ובמהלך שנות ה-90 המאוחרות ניתן היה לשחזר תמונות על מסך מחשב שראו חתולים על ידי פיענוח דפוסים בתאי עצב במוחם.
במהלך השנים התפתחו שיטות כירורגיות עד לנקודה שבה השתלת שבבים בתוך הגולגולת היתה מספיק לא מסוכנת על מנת להיות אפשרית מבחינה אתית. כך ניתן היה לפענח את אותות המוח בצורה מדויקת יותר על ידי שבבים בתוך הגולגולת ולעתים בתוך המוח עצמו. זה הוביל במהירות להתקדמות גדולה בהבנה כיצד ניתן לפרש אותות מוחיים ולהשתמש בהם כדי לשלוט במכונות או במחשבים.
הניסויים בבני אדם של "נוירולינק" החלו לאחר שהחברה קיבלה אישור FDA במאי 2023. הניסוי הראשון של החברה היה בנולנד ארבג, צעיר אמריקאי שהפך למשותק בארבע גפיו עקב תאונה. החברה השתילה במוחו שבב במטרה לאפשר לו להזיז בעזרת המחשבה את סמן העכבר במסך מחשב, מה שאפשר לו לבצע משימות דיגיטליות, כמו לשחק שחמט. עם זאת, כחודש לאחר הניתוח מרבית יכולות השבב הפסיקו לעבוד, ולאחר תיקון שבוצע בשבב, חלק מהתפקודים חזרו.
המטופל השני, גם כן משותק בארבע גפיים, עבר את הניתוח בחודש אוגוסט 2024, כשהושתל במוחו שבב דומה. מהרגע הראשון שהשבב התחבר למחשב, לקח לו פחות מחמש דקות להתחיל לשלוט בסמן בעזרת המחשבה. בתוך מספר שעות, הוא הצליח לעלות על המהירות והדיוק המקסימליים שהושגו אי פעם ושבר את שיא העולם הקודם לשליטה בסמן ביום הראשון. לאחר סיום מפגש המחקר הראשון, הוא המשיך לבדוק את היכולות שלו באופן עצמאי, והשתמש בו כדי לשחק במשחק היריות Counter-Strike במחשבו האישי.
המטופל השני, ששמו אלכס, אמר בראיון לגבי הדמות שלו במשחקי המחשב ששיחק על המסך - "פשוט להתרוצץ היה כל כך מהנה. אני יכול לחשוב לאן אני רוצה להסתכל, והדמות הולכת לאן שאני רוצה. זה מטורף".
השבב של "נוירולינק". לתקשר בעזרת המחשבה. צילום: שאטרסטוק
"נוירולינק" איננה לבד. חברה חדשנית בשם "סינכרון" (Synchron), שבין בעליה ניתן למנות את ביל גייטס וג'ף בזוס, הבעלים של "אמזון", כבר השתילה שבבים במוחם של עשרה אנשים ובספטמבר השנה הכריזה כי הצליחה לחבר את אלכסה, "העוזרת האישית" של "אמזון", למוחו של חולה ALS.
לרוב החברות שעובדות בתחום הזה יש אותה מטרה: להשיג מספיק מידע מהמוח כדי לפענח את כוונת המשתמש, במטרה לסייע לו לתקשר עם הסביבה. חברה "קוראת מחשבות" נוספת בתחום היא NextMind, שנרכשה לאחרונה על ידי חברת האם של Snapchat ופיתחה מכשיר שמתרגם אותות מקליפת המוח החזותית לפקודות דיגיטליות. כלומר, מטרתה של החברה היא לייצר תמונה על מסך המחשב מאותות חשמליים של מחשבה.
לגרום למשותקים לדבר
מעבר ליכולת להזיז סמן מחשב, חברות וצוותי מחקר רבים מנסים לסייע למטופלים לתקשר גם בדרכים אחרות. המטופלים שלרוב מועמדים לטיפולים אלה, עקב הסיכון הרב שבהשתלת שבב למוח בניתוח, הם מטופלים עם מחלה קשה הגורמת לפגיעה בתפקוד. מחלות אלו אמנם נדירות יחסית, אך ניתן למנות לא מעט כאלו. כך למשל, ניסויים מבוצעים על חולים שעברו תאונה וחוט השדרה שלהם ניזוק, וכתוצאה מכך הם משותקים. מחלה נוספת עליה מבוצעים ניסויים רבים היא תסמונת בשם "תסמונת הנעילה", או Locked-in syndrome, תסמונת בה המטופל בהכרה וערני לגמרי, אך חסר יכולת להזיז באופן מוחלט את גופו וכך הוא למעשה "נעול" בגוף של עצמו, מצב המתרחש לרוב לאחר שבץ בגזע המוח.
ראויה לציון היא אחת המחלות הכי נחקרות, אם לא הכי נחקרת בתחום הממשק מוח-מחשב - מחלת ה-ALSי(Amyotrophic Lateral Sclerosis), מחלה כרונית, פרוגרסיבית וחשוכת מרפא. המחלה פוגעת בתאי העצב המוטוריים הרצוניים ומונעת מהחולים להזיז את שרירי גופם באופן הדרגתי, כשתחילה הם נחלשים עד שהם הופכים למשותקים לחלוטין. עם זאת, המוח, תאי העצב התחושתיים וגם השרירים הלא-רצוניים, כמו שריר הלב ושרירי מערכת העיכול, לא נפגעים במחלה. זוהי מחלה עם שיעורי הישרדות נמוכים, כאשר מרבית החולים לא שורדים יותר מעשר שנים - החולים דועכים ומאבדים עוד ועוד יכולות גופניות עד למותם.
אחד הקשיים המשמעותיים של הסובלים מ-ALS הוא הקושי בתקשורת עקב פגיעה בשרירים המאפשרים דיבור. הפגיעה בדיבור מעלה את הסיכון לתחושת בדידות, לדיכאון ולירידה באיכות החיים. לעתים, אובדן היכולת לתקשר יכול לקבוע אם החולה ימשיך או יפסיק טיפול מציל חיים ב-ALS מתקדם. למרות שקיימות טכנולוגיות המסייעות לקיים תקשורת באמצעות מעקב אחרי תנועת עיניים או ראש, עם הידרדרות המחלה נפגעת יכולת זו של המטופלים וקשה להשתמש בהן יותר ויותר.
אחד היישומים האפשריים והמדהימים ביותר של טכנולוגיות ממשק מוח-מחשב הוא החזרת היכולת של אותם חולים לתקשר באופן שוטף. כיוון שהמוח של אדם עם ALS יכול "להורות" לשרירי הדיבור לעבוד, אך הם "לא מקשיבים לו", בעזרת שתלים מוחיים ניתן לאסוף את האותות ששולח המוח לשרירים ואז להמיר אותם למילים ולגרום למטופל "לדבר".
אחד המקרים המפורסמים והיוצאים מן הכלל של חולים במחלת ה-ALS הוא סטיבן הוקינג, שחלה במחלה בשנת 1963 כשהיה בן 21 ושרד בניגוד לכל סטטיסטיקה עד שנת 2018 בגיל 76 - מרבית החולים לא שורדים תקופה של עשר שנים מאז גילוי המחלה. בזמן שהתמודד עם המחלה, כיוון שתפקוד המוח שלו לא נפגע, הספיק לסיים דוקטורט, פרסם מחקרים רבים שהשפיעו על הפיזיקה המודרנית (כמו למשל גילוי "קרינת הוקינג"), הפך לפרופ' בקיימברידג' ופרסם ספרי מדע פופולריים רבים, ביניהם "קיצור תולדות הזמן" ו"היקום בקליפת אגוז". איור: שאטרסטוק
כך למשל, מחקר פורץ דרך שבוצע על ידי צוות חוקרים אמריקאי ופורסם באוגוסט 2024 ב-New England Journal of Medicine, כלל השתלה כירורגית של מיקרואלקטרודות לתוך מוחו של גבר בן 45 עם ALS, עם שיתוק בארבע גפיים וחוסר יכולת לדבר, כחמש שנים לאחר הופעת המחלה. השתל הצליח לפענח בדיוק של 97.5% את דבריו של המטופל מתוך אוצר מילים של כ-125 אלף מילים. לשם השוואה, למודלים החדשניים ביותר של זיהוי דיבור והמרתו לטקסט באנגלית יש שיעור שגיאות של 5% (פי שניים מהטעויות שהדגים השתל) ולאלה שכוללים המרה גם בעזרת תנועת השפתיים יש שיעור שגיאות של [i]1%-2%.
הזווית הישראלית
בישראל יש מספר מצומצם של חוקרים בתחום ממשק מוח-מחשב ומעט חברות הזנק קטנות גם כן. אחד הצוותים שעוסק במחקר בתחום הוא הצוות של ד"ר אריאל טנקוס מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וד"ר עידו שטראוס, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית במרכז הרפואי איכילוב. במסגרת המחקר שלהם, הצוות חוקר חולי אפילפסיה שעוברים השתלה של אלקטרודות תוך-מוחיות עקב מחלתם, ובזמן ההמתנה, מנסה לפענח את האותות החשמליים של מוחם. כך למשל, החוקרים פרסמו בחודש יולי 2024 מחקר שבו הם הצליחו לגרום למטופל משותק להוציא הברות בעזרת המחשבה בלבד.
"כרגע מדובר בשתי אבני בניין של הדיבור, שתי הברות. השאיפה שלנו כמובן היא להגיע לדיבור שלם, אבל גם שתי הברות שונות יכולות לאפשר לאדם משותק לחלוטין לאותת על 'כן' ו'לא'. המחקר מהווה צעד גדול בדרך לממשק מוח-מחשב, שיחליף את מסלולי הבקרה המוחית על תהליך יצירת הדיבור ויאפשר לאנשים משותקים לחלוטין לתקשר שוב עם סביבתם בצורה רצונית", אמר ד"ר טנקוס בראיון.
מה צופן העתיד ואיך הוא קשור ל-AI
אם בטכנולוגיות מתקדמות עסקינן, אי אפשר שלא להזכיר את הטרנד החם של השנים האחרונות – הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית מאפשרת ותאפשר לנו להבין את המוח ואת אותותיו טוב יותר, ובכך לשדרג את הממשק בין המחשב לגוף.
דו"ח עדכני מעריך ששוק ממשקי מוח-מחשב העולמי היה שווה 1.74 מיליארד דולר בשנת 2022 וצפוי לעלות ל-6.2 מיליארד דולר עד 2030. ארה"ב שולטת במיוחד בשוק הממשק מוח-מחשב, בעיקר בשל המימון המשמעותי במחקר ופיתוח ואקו-סיסטם עסקי חדשני וחזק
כך למשל, חברת ההזנק Bitbrain פיתחה מכשירים לבישים על הראש המנטרים אותות EEG בעזרת בינה מלאכותית. EEG הוא מכשיר המשמש לרישום אותות חשמליים במוח. ביצוע בדיקת EEG מתבצע במכון מיוחד וכולל חיבור אלקטרודות רבות מאוד לראש, תהליך מורכב ומסורבל ביותר. היוזמות שהוזכרו קודם גם כן משתמשות באותות EEG, אך האותות נמדדים בעזרת שבב תוך מוחי, מה שמאפשר ניטור רצוף וקבוע. Bitbrain מבקשת לנטר את האותות החשמליים המוחיים בעזרת מכשיר לביש פשוט, שבעזרת AI מצליח להתגבר על אי השימוש באותן אלקטרודות מורכבות.
גם באקדמיה ניכר לא מעט מחקר בנושא, משימוש בלמידת מכונה כדי לחלץ נתונים מאותות EEG לסיווג מצבים נפשיים ועד שימוש ביישומי AI כולל DALL-E ו-Midjourney - לשחזור תמונות שאנשים ראו בהתבסס על פעילות ה-EEG שלהם, כמו גם מוזיקה שמישהו הקשיב לה.
שתלים מוחיים עשויים להיות מושתלים בעיקר באוכלוסיות נישה, למשל בקרב חולים עשירים בלבד, או אלה שמחלתם כה משמעותית שניתן "לקחת את הסיכון" ולהכניס למוחם שתל. לכן, המחקר כיום מתמקד בהמצאת התקני ממשק מוח-מחשב לא פולשניים
נראה, אם כן, שהעתיד של ממשק מוח-מחשב קשור לא מעט בדרך בה הוא מיושם. עד כה התמקדה תשומת הלב בעיקר בחיישנים שהושתלו במוח ומחוברים למחשבים - שתלים מסוכנים מבחינה רפואית ויקרים מאוד. משמעות הדבר היא ששתלים מוחיים עשויים להיות מושתלים בעיקר באוכלוסיות נישה, כמו למשל בקרב חולים עשירים בלבד, או אלה שמחלתם כה משמעותית שניתן "לקחת את הסיכון" ולהכניס למוחם שתל. לכן, המחקר כיום מתמקד בין היתר בהמצאת התקני ממשק מוח-מחשב לא פולשניים.
כך למשל, בראיון[ii] ל-Nature אמר פרופ' חוסה דל ר. מילאן, מנהל שותף של התכנית למחקר והנדסה שיקומית באוניברסיטת טקסס באוסטין, כי "בסופו של דבר, אנחנו יכולים לעזור לאוכלוסיות חולים גדולות בהרבה עם מכשירים לא פולשניים ממה שאנחנו יכולים עם מכשירים פולשניים. תאר לעצמך שהמשקפיים שעלי היו מכילים מיקרו-חיישנים המסוגלים לקרוא ולשדר את אותות המוח שלי למחשב - ברור שזה היה הרבה יותר פשוט מהשתלת חיישנים כירורגית במוח שלי".
לדבריו, היכולת לפענח את אותם גלי EEG מחוץ לגולגולת ובפשטות עשויה לגרום לכך שיהיה צורך לבחון "טכנולוגיות חיישנים אחרות שטרם נבדקו, כגון אולטרסאונד ואינפרה אדום, יחד עם ניתוחי אותות מוח מבוססי בינה מלאכותית, שיכולים לאפשר למכשירים רובוטיים חיצוניים, כגון גפיים תותבות או סימולטורים של דיבור, להסיק מה המטופל חושב בצורה דו כיוונית יציבה ומתמשכת. אני חושב שבהינתן זמן ומימון, אנחנו יכולים לפתח מערכות חזקות מאוד ולשם אני מאמין שהתחום צריך ללכת".
קונטאי גואן, מנהל המרכז לחקר ממשק מוח-מחשב באוניברסיטה הטכנולוגית נאניאנג בסינגפור, שהתראיין לאותה כתבה, מסכים עם מילאן שחיישני מוח לא פולשניים הם הבטחה משמעותית בתחום, במיוחד בסיוע לחולים להתאושש מנזק מוחי או מחלות. לדבריו, "התחום המבטיח ביותר הוא לעזור למטופלים לשחזר את תנועת פלג הגוף העליון שלהם". במאמר משנת 2021, גואן תיאר גישת ממשק מוח-מחשב שבה נעשה שימוש ברשת עצבית של למידה עמוקה (Deep learning) כדי לפענח את האותות המוחיים של התנועה ביד. "זו היתה קפיצה גדולה והיא התאפשרה בזכות יכולות הלמידה העמוקה".
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת וכפי שניתן לראות בלא מעט פתרונות טכנולוגיים, ממשק מוח-מחשב שהתחיל באקדמיה זולג אט אט לתעשיה. כך למשל, דו"ח עדכני מעריך ששוק ממשקי מוח-מחשב העולמי היה שווה 1.74 מיליארד דולר בשנת 2022 וצפוי לעלות ל-6.2 מיליארד דולר עד 2030. כלומר, קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 17.5%. ארה"ב שולטת במיוחד בשוק הממשק מוח-מחשב, בעיקר בשל המימון המשמעותי במחקר ופיתוח ואקו-סיסטם עסקי חדשני וחזק[iii].
השוק דוהר קדימה – אבל מה לגבי הסכנות?
למרות האופטימיות הרבה, תחום ממשק מוח-מחשב טומן בחובו גם לא מעט סכנות וסוגיות אתיות מורכבות. כך למשל, כיוון שהתחום עוסק בעומק נפשו של האדם, שנמצא למעשה במוח, התקפת סייבר יכולה תיאורטית לספק לגורם זדוני גישה לכל הרגשות, ההעדפות, האמונות הדתיות והפוליטיות של האדם. נתונים כאלה יכולים להיות מנוצלים על ידי פושעים, טרוריסטים, גורמים מסחריים, סוכנויות ריגול וגופים צבאיים. בנוסף, קיימת אפשרות תיאורטית לנסות ולהשפיע על מוחו של האדם בעזרת עוררות של אזורים שונים במוח ולמעשה לגרום ל"חטיפה" של אותו אדם ולאלץ אותו לפעול בניגוד לרצונו.
מה יהיה מקומם של בני האדם בעולם שבו כל ה"אני" מיוצג בקוד של 0 ו-1 על גבי כונן המחשב, ובמיוחד כשהמחשב, בעזרת בינה מלאכותית, יהפוך להיות חכם כמו האדם ואף יותר?
בעוד שניצול האותות הנפלטים ממוחו של האדם או שליטה על המוח נשמעים כמו מדע בדיוני, בהתחשב בהתפתחויות האחרונות בתחום, לא בטוח שאנחנו רחוקים שנות אור מכך. כיוון שאחת הדרכים למנוע סכנות מסוג זה היא רגולציה, יכול להיות שדווקא כעת זה הזמן של המחוקק להתערב.
מעבר להתקפות סייבר, סוגיות אתיות רבות עולות מהתחום המתפתח הזה, כמו מהו המקום של פרטיות בעולם כאשר כל המוח שלנו נמצא על מסך המחשב, או האם יש מקום להתערבויות שישפיעו על האופי של האדם.
מעבר לסוגיות האתיות עולות גם שאלות מעט פילוסופיות ומעט דיסטופיות, כמו מה יהיה המקום של בני האדם בעולם שבו כל ה"אני" שלנו מיוצג בקוד של 0 ו-1 על גבי כונן המחשב, כל זאת במיוחד כשהמחשב, בעזרת בינה מלאכותית, יהפוך להיות חכם כמו האדם ואף יותר? נראה שמדע בדיוני הופך עם הזמן למציאות בת זמננו, ועדיין לא ברור אם העתיד שעומד לפנינו מרגש ואופטימי או דווקא מפחיד יותר.
ספרות:
[i] Card, N. S., Wairagkar, M., Iacobacci, C., Hou, X., Singer-Clark, T., Willett, F. R., Kunz, E. M., Fan, C., Vahdati Nia, M., Deo, D. R., Srinivasan, A., Choi, E. Y., Glasser, M. F., Hochberg, L. R., Henderson, J. M., Shahlaie, K., Stavisky, S. D., & Brandman, D. M. (2024). An Accurate and Rapidly Calibrating Speech Neuroprosthesis. The New England Journal of Medicine, 391(7), 609–618.
[ii] https://www.nature.com/articles/d41591-024-00031-3. The future of brain–computer interfaces in medicine. Paul Webster. 07 May 2024.
[iii] The brain computer interface market is growing – but what are the risks. Jun 14, 2024. World economic forum.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
