בשנת 2022 דווחו לרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל 16,349 מקרים של אירוע מוחי חד, כאשר 67.5% מהם היו שבץ איסכמי, כרבע מהמקרים (24.1%) היו אירוע איסכמי חולף (TIA) ו-8.5% היו דימום מוחי. הנתונים המסכמים את שנת 2022 שדווחו מ-23 בתי חולים בארץ פורסמו השבוע בדו"ח השביעי של הרישום הלאומי.
עוד בעניין דומה
כותבי הדו"ח מציינים כי בשל העדר דיווח מארבעה בתי חולים ממשלתיים, להערכתם ישנם כ-2,700 מקרים נוספים המהווים כ-14% מכלל המקרים שלא נכללו בדו"ח.
על פי הנתונים, שבץ מוחי נותר גורם משמעותי לתמותה, כששיעורי התמותה עולים משמעותית עם הגיל. 6.6% מהחולים עם שבץ איסכמי ו-24% מהחולים עם דימום מוחי נפטרו במהלך האשפוז.
מקור: דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי
הגיל הממוצע בעת האירוע המוחי עמד על 71.9 שנים. מעל מחצית מהמקרים (56.7%) היו גברים, והגיל הממוצע בעת האירוע היה צעיר בחמש שנים בגברים לעומת נשים (69.8 לעומת 74.7 שנים). באוכלוסיה הערבית, הגיל הממוצע בעת האירוע היה צעיר בכשמונה שנים מהגיל הממוצע באוכלוסיה היהודית.
מקור: דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי
בהתפלגות אירוע מוחי על פי מגזר נמצא כי החלק היחסי הגבוה ביותר של דימום מוחי נצפה ביהודים חרדים, והנמוך ביותר בערבים. במקביל, החלק היחסי הנמוך ביותר של שבץ איסכמי נצפה ביהודים חרדים והגבוה ביותר בערבים
בהתייחסות לחומרת השבץ האיסכמי, לפי מגזר, עלה כי בקרב יהודים חרדים נמצא האחוז הגבוה ביותר של אירועים בדרגת חומרה גבוהה, בעוד בקרב ערבים נמצא האחוז הנמוך ביותר.
מקור: דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי
מקור: דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי
על פי הדו"ח, מחלות הרקע השכיחות ביותר בקרב אנשים עם אירוע מוחי חד היו יתר לחץ דם (56.6%), יתר שומנים בדם (43.8%), סוכרת (34.4%) ומחלת לב איסכמית (18.7%). בנוסף, בבני 80 ומעלה פרפור פרוזדורים היה שכיח (25.3%). שכיחות מרבית גורמי הסיכון ומחלות הרקע היתה גבוהה יותר בערבים לעומת יהודים, כאשר באוכלוסיה הערבית בלטה במיוחד שכיחות גבוהה משמעותית של השמנה וסוכרת.
אחוז המאושפזים במחלקה נוירולוגית עלה בין השנים 2014-2021, עם עלייה חדה יחסית בין 2019 ל-2021. בנוסף, נצפתה מגמת עלייה מובהקת באחוז ביצוע דימות כלי דם ראש/ צוואר בין השנים 2014-2022, הן בחולים לאחר שבץ איסכמי והן בחולים לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA). על פי הדו"ח, דימות כלי דם ראש/ צוואר, בוצע ב-86% מכלל החולים עם אירוע מוחי איסכמי.
מקור: דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי
הדו"ח מצביע על מספר מגמות חיוביות בטיפול בשבץ מוחי בישראל. כך למשל, חלה עלייה מובהקת במתן טיפול תרומבוליטי (t-PA) בין השנים 2014-2021, עם התייצבות משנת 2019, כש-11.2% מהחולים עם שבץ איסכמי קיבלו טיפול זה בשנת 2022.
באופן דומה, נצפתה עלייה בשיעור ביצוע צנתור מוחי בין השנים 2016-2021, עם עלייה משמעותית בין השנים 2019 ל-2021. בשנת 2022 7.8% מהחולים עברו צנתור מוחי, כאשר כ-24% מהם קיבלו גם t-PA.
מקור: דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי
למרות המגמות החיוביות, הדו"ח מצביע על כך שההגעה לבית החולים נותרה אתגר משמעותי, רק כ-53% מהחולים הגיעו באמבולנס, עם פער משמעותי בין האוכלוסיה היהודית (56.8%) לערבית (35.6%). פער שנשמר בכל קבוצות הגיל ובכל סוגי האירועים.
מקור: דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי
בנוסף, קיימת שונות רבה בין בתי החולים באחוז מתן t-PA (בין 2.4% ל-29.6%) ובאחוז ביצוע דימות כלי דם ראש/ צוואר (בין 66.6% ל-98.5%).
מקור: דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי
מחברי הדו"ח מדגישים את הצורך בהמשך פעולות להפחתת שיעורי ההימצאות של גורמי הסיכון לשבץ מוחי, במיוחד בקבוצות אוכלוסיה בסיכון גבוה. כמו כן, יש להמשיך לפעול להעלאת המודעות בציבור לחשיבות ההגעה לבית החולים באמבולנס ולמפות את הגורמים לפער בין האוכלוסיה היהודית והערבית בהקשר זה. בנוסף, יש להמשיך לפעול להקמת יחידות שבץ ייעודיות ולהכשרת כוח אדם מיומן לטיפול במקרי שבץ, במטרה להתקרב ליעד שהגדיר ארגון השבץ האירופאי (ESO) לאשפוז של כ-90% מחולי השבץ ביחידות שבץ ייעודיות עד שנת 2030.
פרופ' רונן לקר, יו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי (חי"ש), אמר בתגובה לממצאי הדו"ח: "החברה הישראלית לשבץ (חי"ש), מברכת את משרד הבריאות על פרסום דו"ח רשם השבץ, המצביע על התקדמות חיובית במספר היבטים, בהם: עלייה במספר המטופלים בארץ שמקבלים בבתי החולים טיפול תרומבוליטי (tPA בהזלפה תוך ורידית, לשם המסת קרישי דם) וצנתור מוחי. לרוב, טיפולים אלה מצילים חיים ומצמצמים נכויות.
פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת מחקר וטיפול בשבץ מוחי ב"הדסה", יו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי. צילום: דוברות בית החולים
"עם זאת, הדו"ח מוכיח שיש עוד דרך ארוכה לעשות בתחום השבץ המוחי. כך למשל, העובדה שכמחצית מהלוקים בשבץ מוחי, מגיעים לבתי החולים באופן עצמאי, ולא באמבולנס היא בעיה. הגעה באמבולנס עדיפה וחשובה כשמופיעים תסמיני שבץ, היות שצוות האמבולנס מדווח לבית החולים על חשד לשבץ מוחי כבר בעת הנסיעה ומאפשר למיון ולחדרי הבדיקות להיערך כדי לחסוך זמן קריטי באבחון ובטיפול.
"זאת ועוד, היקף המטופלים המקבלים טיפול תרומבוליטי וצנתור מוחי עדיין נמוך ובעייתי. כך גם מיעוט המטופלים המאושפזים ביחידות שבץ ייעודיות בבתי החולים. האתגר הוא שכלל מטופלי השבץ המוחי יתאשפזו בבתי החולים ביחידות שבץ ייעודיות, עם צוותים רפואיים מיומנים, תוך צמצום האשפוז במחלקות הפנימיות והגריאטריות".
לדברי פרופ' לקר, "הדו"ח הוכיח גם את חשיבות ההסברה לגבי תסמיני שבץ והתפנות מהירה לבית החולים וכן את חשיבות ההסברה והמניעה של גורמי הסיכון לשבץ מוחי, כמו: עישון, חוסר איזון בלחץ דם, חוסר איזון בסוכרת, ריבוי שומנים בדם, בעיקר בקרב תת אוכלוסיות בחברה הישראלית, בעיקר החברה החרדית והערבית".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
