מחקר שמדגים התקדמות משמעותית בטיפול באפילפסיה באמצעות טכנולוגיית אופטוגנטיקה, שמאפשרת שליטה בפעילות עצבית בעזרת אור, פורסם לאחרונה בכתב העת Nature Nueroscience.
עוד בעניין דומה
החוקרים הצליחו לראשונה להשתמש בפולסים של אור כדי למנוע פעילות דמוית-התקף ברקמת מוח אנושית חיה. לדבריהם, הממצא מצביע על אפשרות לטיפול פחות פולשני במטופלים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי.
המחקר, שנערך באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, התבסס על רקמות מוח שהוצאו ממטופלי אפילפסיה במהלך ניתוח. החוקרים השתמשו בנשא מיוחד (AAV9) להכנסת גנים בעלי רגישות לאור לתוך תאי העצב. גנים אלה יוצרים בתאים תעלות מיוחדות שמגיבות לאור. כאשר מאירים את התאים באור ירוק, תעלות אלו נפתחות ומשנות את המטען החשמלי של התא, מה שמונע את הפעילות החשמלית המוגברת שגורמת להתקפים אפילפטיים.
כדי לשמר את הרקמה לאורך תקופת המחקר, פיתח הצוות מערכת המדמה את התנאים בגולגולת. ד"ר ג'ון אנדרוס הניח את הרקמה על מצע המכיל נוזל המדמה נוזל חוט שדרה, בעוד ד"ר מירצ'ה תיאודורסקו פיתח מערכת שליטה מרחוק להקלטת הפעילות החשמלית של הנוירונים ולהעברת פולסי אור לרקמה.
הניסויים הראו כי ניתן להפחית את קצב הירי העצבי ברשתות עצביות בהיפוקמפוס האנושי תחת מספר תנאים המעודדים פעילות יתר. החוקרים הצליחו לזהות את סוגי הנוירונים ואת מספרם המינימלי הדרוש להתחלת התקף וכן את עוצמת האור המינימלית הנדרשת לשינוי הפעילות החשמלית.
החוקרים כתבו כי הממצאים הם צעד משמעותי לקראת פיתוח טיפולים חדשים באפילפסיה ובמחלות נוירולוגיות נוספות. הטכניקה עשויה להחליף בעתיד ניתוחים להסרת רקמת מוח באזורים שבהם מתחילים ההתקפים ולספק אפשרות טיפולית פחות פולשנית למטופלים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי.