ביהמ"ש קבע: יש להכיר בחיילת עם טרשת נפוצה כנכת צה"ל

בית משפט השלום בירושלים, המשמש כערכאת ערעורים על החלטות משרד הביטחון, קיבל לאחרונה ערעור שהגישה חיילת, וקבע כי מחלת הטרשת הנפוצה שבה לקתה בעת שירותה נגרמה עקב הידבקות בוירוס. בכך שינה בית המשפט את החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון, שהכיר רק בחלק ממחלתה. הערעור הוגש בשמה של החיילת על ידי עו"ד יואב אלמגור.

החיילת התגייסה בשנת 2017 ושובצה למכינת לוחמות וטירונות בבסיס ביסל"א בצומת טללים. השירות התאפיין במספר מועט של שעות שינה ודרישה מתמדת לעלייה בסולם המאמצים הפיזיים, לרבות מסעות של עשרה ק"מ עם ציוד מלא, שבועות של שהייה בשטח ולינה במדבר, כש"לעיתים היו מגיעים למאהלים שלנו בשטח בדואים על טרקטורונים להפחיד אותנו".

עו''ד יואב אלמגור. "פסק דין מכיר בקשר הסיבתי בין תנאי השירות הצבאי להתפרצות טרשת נפוצה". צילום: אייל אורלי

בתצהיר תיארה החיילת שהות ממושכת בשמש, שבועות שלמים של שהייה בשטח עם לינה בשק שינה במדבר, חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים, ומחסור בתנאי היגיינה בסיסיים. לדבריה, בזמן השהות בשטח, סופק מזון בקופסאות שימורים, ולא התאפשר להתקלח או להחליף בגדים כשהחיילות נדרשו לישון בלבוש ונעליים.

כחודשיים לאחר הגיוס החיילת לקתה בחום, כאבי ראש חזקים קושי בהתמקדות ראייה ובפריחה קלה בעור שעברה לאחר כשבוע ימים. מצבה הקשה לא זיכה אותה בכל הקלה בתנאי שירותה, והיא הונחתה ליטול אקמול בלבד.

לאחר שמצבה החמיר, היא אושפזה במחלקה הנוירולוגית וטופלה בסטרואידים במשך כשלושה חודשים. עם זאת, לא חל שיפור במצבה, ובדצמבר 2017, לאחר התקף של נימול בצד השמאלי של גופה, אובחנה אצלה טרשת נפוצה. כחודשיים לאחר מכן, היא שוחררה משירותה הצבאי.

החיילת הגישה תביעה לקצין התגמולים של משרד הביטחון, בבקשה להכיר במחלתה כפגיעה עקב שירותה הצבאי. אולם תביעתה התקבלה חלקית, כשמשרד הביטחון מכיר באחריותו רק לרבע מנכותה, ועל כך הוגש הערעור.

לערעור צורפה חוות דעת רפואית של מומחית בנוירולוגיה, שקבעה כי גורם סביבתי המשמעותי להופעת טרשת נפוצה הוא מחלות חום ויראליות, ובעיקר הווירוס EBV. לדבריה, אין כל עדות לכך שהחיילת נחשפה לווירוס טרם שירותה הצבאי, וסביר יותר כי נחשפה אליו במהלך השירות, מה שהוביל להתפרצות המחלה.

מנגד, משרד הביטחון הציג שלוש חוות דעת של מומחה מטעמו, שבחוות דעתו האחרונה הניח כי החיילת סבלה ממחלות חום מספר פעמים בילדותה, עוד לפני גיוסה. בכך, לדבריו, פוחתת הסבירות שהחשיפה לווירוס ה-EBV אירעה דווקא במהלך השירות.

בחוות דעתו הראשונה ציין המומחה כי קיימים דיווחים בספרות הרפואית על חשיפה לווירוס EBV כגורם למחלת הטרשת, ולכן ביקש לבצע לחיילת בדיקת נוגדנים לנגיף. לאחר שהבדיקה נמצאה חיובית והעידה על חשיפה לווירוס, הוציא המומחה חוות דעת מתקנת ובה טען כי הווירוס EBV שכיח מאוד באוכלוסייה, ולכן אין ודאות שחשיפת החיילת אליו התרחשה במהלך שירותה הצבאי.

הוא הוסיף שהזמן החציוני בין ההידבקות בווירוס להתפרצות הטרשת הנפוצה הוא כחמש שנים, מה שמפחית את הסבירות שהמחלה התפרצה עקב החשיפה בזמן השירות. בהתבסס על כך, העריך כי תרומת החשיפה לנגיף ה-EBV להתפרצות המחלה היא בשיעור של רבע בלבד, ועל כן, יש גם להכיר באחריות משרד הביטחון לנכותה של החיילת ברבע בלבד.

השופטים ציינו כי "ההחלטה להעמיד את שיעור ההכרה על רבע כאמור, לא הוסברה וסביבה נותרו סימני שאלה לא מעטים".

השופטים התייחסו למחקר עדכני משנת 2022 המראה כי חשיפה לווירוס EBV מעלה את הסיכון ללקות בטרשת נפוצה פי 32 שבו צוין הנתון החציוני של חמש שנים. למרות שמומחה משרד הביטחון הזכיר את ממצאי אותו מחקר, הוא לא שינה את חוות דעתו וטען כי  במקרה הנדון מדובר בפער של שבועות ספורים בלבד בין המחלה הוויראלית בה לקתה לפרוץ הטרשת הנפוצה, ועל כן אין זה סביר שמחלה ויראלית זו אחראית למחלתה הכרונית.

מנגד, טענה המומחית מטעם המערערת, כי מדובר בנתון חציוני, וכי קיימים מקרים חריגים שבהם נצפתה לקות בטרשת נפוצה בסמוך להידבקות בווירוס EBW, קביעה לה הסכים גם מומחה משרד הביטחון.

בית המשפט ציין כי אילו הייתה החיילת נבדקת בבדיקה סרולוגית בעת שירותה, בזמן שחלתה והופיעה הפריחה, ניתן היה לדעת בוודאות אם המחלה הוויראלית התרחשה באותו מועד. הם קבעו העדר בדיקה סרולוגית בסמוך לפרוץ המחלה, גרמה לחיילת נזק ראייתי, והקשה עליה להוכיח את טענתה.

"בסופו של יום לא מצאנו ולו הנחה אחת, מתוך הנחותיו של מומחה משרד הביטחון, שיש בה כדי לתמוך את קביעתו בעניין היקף זכאותה של המערערת להכרה והעמדתו דווקא על שיעור של רבע. יותר מכול נראית קביעה זו, כקביעה אקראית, שמאחוריה לא עומד כל רציונל...", כתבו השופטים.

"התוצאה היא שיש לקבוע, כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתה של המערערת בטרשת נפוצה ובין האירוע הזיהומי הויראלי, שממנו סבלה בתחילת שירותה הצבאי ברמה המתקבלת על הדעת".

בסיום פסק דינו, מתח בית המשפט ביקורת נוקבת על קצין התגמולים של משרד הביטחון, ועל יחסי הגומלין שלו עם מומחים רפואיים מטעמו. השופטים ציינו כי אין זו הפעם הראשונה שבה הם עדים למומחים העובדים עבור משרד הביטחון במשך שנים ארוכות, ומצב זה עלול להוביל לתלות לא רצויה ולניגוד עניינים.

"לא נוכל לעשות עבודתנו נאמנה ולהביאה לידי גמר, אם לא נתייחס להופעתו של המומחה מטעם המשיב, האמור לפעול כנאמן לאינטרס הציבורי, אך בחקירתו נחשפה שורה של כשלים, סתירות והטיות", כתבו.

"מצב דברים זה, כפי שנחשף בחקירתו הנגדית של המומחה, של 'קבלנות' בעריכת חוות דעת, מטריד ועלול להצביע על התפתחותה של תלות לא רצויה ומתמשכת בין פרנסת המומחה ובין משרד הביטחון וקצין התגמולים. בכך יש כדי להעמיד את המומחה בפוזיציה שבה הוא עלול להימצא בניגוד אינטרסים מובנה לתוך מערכת יחסי הגומלין בינו ובין משרד הביטחון".

השופטים כתבו כי המומחה "היה חשוף לרמזיו של קצין התגמולים, ששלח לו שאלות 'הבהרה' שלהן הגיב המומחה כמצופה ממנו, היטה את חוות דעתו ושינה את מסקנותיה".

"לא זו בלבד שהמומחה נענה לרמיזותיו של קצין התגמולים, אלא שהוא אף לא הודיע לקצין התגמולים כי יש מומחים מתאימים יותר ממנו לצורך עריכת חוות הדעת המקצועית בנושא גילם של הנגעים. הוא אף לא הציע לשכור את שירותיו של רופא נוסף, בעל תחום התמחות רלוונטי, שיסייע בידו".

בית המשפט סיכם וקיבל את הערעור במלואו לאחר שהוכח קשר סיבתי מתקבל על הדעת, בין מחלת הטרשת הנפוצה שבה לקתה לבין הווירוס שאליו נחשפה במהלך שירותה, ועקב תנאי שירותה.

עו"ד יואב אלמגור, שייצג את החיילת, אמר בתגובה "פסק דין חשוב, המכיר בקשר הסיבתי בין תנאי השירות הצבאי להתפרצות טרשת נפוצה עקב מחלה ויראלית. פסק הדין יאפשר לבסס תביעות של חיילים נוספים במקרים דומים, וייתכן שישפיע על מדיניות משרד הביטחון בתחום זה".