"ההנחיות האמריקאיות לאלצהיימר מחייבות תכנון ברמה הלאומית"

הנוירולוגים בישראל מקדמים בברכה את פרסום אמות מידה מקצועיות לאבחון ולטיפול באלצהיימר שפורסם השבוע על ידי האגודה האמריקאית לאלצהיימר.

פרופ' דוד טנה, מנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם  ויו"ר החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית, אמר כי "הפרסום בארה"ב משפיע על עולם הרפואה כולו ומחייב אותנו בארץ לגישה פרואקטיבית בניהול מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות ולתכנון ברמה הלאומית".

האגודה האמריקאית לאלצהיימר פרסמה קווים מנחים קליניים חדשים המהווים כלי עבודה סטנדרטי להערכת מטופלים עם חשד לליקוי קוגניטיבי או דמנציה. ההנחיות שפורסמו השבוע הן העדכון המקיף הראשון לפרוטוקולים האבחוניים האמריקאיים מזה יותר מ-20 שנה. ההנחיות מדגישות את חשיבות האבחון המוקדם והמדויק של המחלה לצד מניעה וטיפול מותאם אישית.

פרופ' טנה: "אמות המידה נועדו לתת כלים ולשלב רופאים וצוותים בכל רמות המערכת הרפואית, החל מרופא המשפחה, ועד הנוירולוג הקוגניטיבי והמומחה בדמנציה. הקווים המנחים מדגישים את חשיבות ביצוע בדיקות סקר קוגניטיבי מגיל 65 להערכת הבריאות הקוגניטיבית, לצד עידוד אורחות חיים, המקדמים את בריאות המוח ואבחון מוקדם ומדויק של ירידה קוגניטיבית מתונה ודמנציה בשלביה המוקדמים".

לדבריו, אובדן כישורים קוגניטיביים ודמנציה מהווים את אחד האתגרים המרכזיים והדחופים העומדים בפני מערכת הבריאות, על ההשלכות החברתיות, הכלכליות והרפואיות הנלוות לתחלואה.

דו"ח הוועדה של משרד הבריאות למקצוע הנוירולוגיה בישראל מראה כי בארץ ישנם יותר מ-120,000 חולים עם דמנציה. נוסף להם, יש בארץ שיעור דומה של חולים עם ירידה קוגניטיבית מתונה (MCI), שעדיין אינה פוגעת בתפקודי היום יום. סך הכל, ההערכה היא כי מדובר בהיקף עצום של חולים בישראל, כ-250,000.

לדברי פרופ' טנה, ממחקרים רפואיים עולה כי כמחצית ממקרי הדמנציה בישראל ניתנים למניעה או לפחות לדחייה, אך מערכת הבריאות בארץ אינה ערוכה להתפתחויות בתחומי האבחון והטיפול בתחום. קיים מחסור חמור ברופאים מומחים בתחום מדיסציפלינות שונות, ובפרט בנוירולוגים בעלי התמקצעות בנוירולוגיה קוגניטיבית, שמספרם עומד על פחות מ-20 מומחים פעילים בישראל.

טנה קרא למערכת הבריאות בישראל לפעול למניעת המחלה ולהקלה על החולים. "על רקע המחקרים המדעיים מן השנים האחרונות, ברור לנו כיום כי בעזרת היערכות מערכתית נכונה של משרד הבריאות, קופות החולים ושאר השחקנים במערכת הרפואית, קיים פוטנציאל אמיתי ביכולת מניעת דמנציה ובהקלה על אוכלוסיית החולים, שעד כה לא זכתה לתשומת לב רפואית מספקת".