מצער ככל שיהיה, אין יותר מדי אפשרויות טיפול כאשר מדובר בטרשת נפוצה ראשונית מתקדמת. מלבד אוקרליזומאב, תרופות אנטי דלקתיות אחרות לא הראו יעילות בעיכוב ההתקדמות במידת הנכות. מטרת החוקרים הייתה לבדוק את ההשפעה הפוטנציאלית של תרופות אנטי דלקתיות משנות מהלך מחלה על תוצאי נכות בטרשת נפוצה ראשונית מתקדמת.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במאגר נתונים גדול ובין-לאומי (MSBase), באמצעותו איתרו מטופלים עם טרשת נפוצה ראשונית מתקדמת. בין החולים היו כאלה שלא טופלו מעולם או טופלו בתרופה המוגדרת כמשנה מהלך מחלה. התאמת ציון זיקה נעשתה על מנת לבחור תת-אוכלוסיות בעלות מאפיינים בסיסיים דומים. נעשתה השוואה בין תוצאים לפי מדד הנכות המורחב, באמצעות ניתוח נתונים על פי מטרת המחקר ועל פי הטיפול בפועל, אחרי זיווג שרירותי בין נבדקים בעלי מאפיינים דומים.
מתוך 1,284 מטופלים שהשתתפו במחקר, 533 עברו זיווג שרירותי (195 שעברו טיפול; 338 שלא עברו). המעקב החציוני היה 3.4 שנים (רבעונים 1.2-5.5). החוקרים לא מצאו שוני מובהק בין הקבוצות בסיכון להתקדם במדד הנכות תוך 3 חודשים (סיכון יחסי של 1.0; רווח בר-סמך 95%: 0.6-1.7, p=0.87). כמו כן, החוקרים לא ראו הבדל משמעותי בסיכויים להשיג שיפור מוכח במדד הנכות (סיכון יחסי של 1.0; רווח בר-סמך 95%: 0.6-1.6, p=0.91) או בהגעה לציון ≥7 במדד זה (סיכון יחסי של 1.1; רווח בר-סמך 95%: 0.7-1.6, p=0.69).
החוקרים הגיעו למסקנה כי ניתוח הנתונים שביצעו בנוגע לטיפולים משני מהלך המחלה, מראה שהם אינם בעלי השפעה משמעותית על תוצאי נכות לטווח הקצר והבינוני, בטרשת נפוצה ראשונית מתקדמת.
מקור:
Lorscheider, J. et al. (2018). European Journal of Neurology. https://doi.org/10.1111/ene.13824