מטרת הניסוי הייתה לחקור את התרומה של סמנים ביולוגיים של הומיאוסטזיס גלוקוז (רמות של אדיפונקטין, גלוקוז, אלבומין מסוכרר ואינסולין) ודלקת (רמות של חלבון תגובתי C בעל רגישות גבוהה ושל פופספוליפאז A2 הקשור לליפופרוטאין) לסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר ודמנציה מכל סיבה.
עוד בעניין דומה
במסגרת ניסוי קוהורט פרוספקטיבי, השתתפו 840 מבוגרים ללא דמנציה (541 נשים, חציון גיל 76 שנים) מתוך מחקר הלב של פרמינגהם. דגימות סרום של המשתתפים נבדקו עבור סמנים ביולוגים אלו במסגרת המבדק הדו-שנתי ה-19 (1985–1988). המשתתפים היו במעקב באופן פרוספקטיבי לבחינת התפתחות של אלצהיימר ודמנציה מכל סיבה. החוקרים השתמשו במודלים רבי משתנים של סיכונים יחסיים של קוקס (מרוכזים למין, וספציפיים למין) שהותאמו לגיל, חינוך, BMI, שינויים אחרונים במשקל, סטטוס אלל אפסילון-4 של ApoE ורמות חומצה דוקוסאהקסנואית, על מנת לקבוע את הקשר בין סמנים ביולוגיים אלו להתפתחות של דמנציה מכל סוג ואלצהיימר .
על פני תקופת מעקב ממוצעת של 13 שנים, 159 אנשים פיתחו דמנציה (בכללם 125 חולי אלצהיימר). לאחר התאמה לגורמי סיכון אחרים, רק אדיפונקטין בנשים היה קשור לעלייה בסיכון לדמנציה מכל סיבה (HR 1.29; 95% CI 1.00–1.66; P=0.054) ולאלצהיימר (HR 1.33; 95% CI 1.00–1.76; P=0.050) עבור עלייה של 1-SD ברמת האדיפונקטין.
נשים שערכי אדיפונקטין בתחילת הניסוי אצלן היו גבוהים יותר מהחציון, היו בעלות סיכון גבוה יותר לדמנציה מכל סיבה (HR 1.63; 95% CI 1.03–2.56; P=0.04) ולאלצהיימר (HR 1.87; 95% CI 1.13–3.10; P=0.01) בהשוואה לאלו עם ערכים נמוכים מהחציון.
החוקרים הסיקו כי בקרב נשים, רמות גבוהות של אדיפונקטין בפלסמה הן גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות דמנציה מכל סיבה ומחלת אלצהיימר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
