חדשות

ישראל 2022: חולים בתחלואת מוח מטופלים בידי רופאים שאינם נוירולוגים

מצוקת כוח אדם קשה במערך הנוירולוגי: 28 מומחים בנוירולוגיה וסקולרית מול כ-20 אלף אירועי שבץ מוחי בשנה וכ-100 אלף אירועים "שקטים" | 15 מומחים בתחום הקוגניטיבי עונים על צרכיהם של כ-120 אלף חולים

תחלואת מוח, נוירולוגיה. אילוסטרציה

רפואת המוח בישראל נמצאת במצוקת כוח אדם חריפה. על פי נתונים שהוצגו היום (ה') בכנס רפואת המוח, יש בישראל רק 28 רופאים מומחים בנוירולוגיה וסקולרית מול כ-20 אלף אירועי שבץ מוחי חד בשנה ועוד כ-100 אלף אירועים "שקטים".

עוד עולה מהנתונים כי בישראל רק 15 מומחים בתחום הקוגניטיבי, שבו נכללות תחלואות שונות, בהן דמנציה, ואלה אמורים לתת מענה לכ-120 אלף חולים בישראל. רק 15 מומחים פעילים בשורה ארוכה של מאות מחלות עצב ושריר, בהן חולים עשרות אלפים.

בישראל יש רק 15 מומחים לאפילפסיה, מול כ-85 אלף חולים מוכרים וכ-5,000 חולים חדשים בשנה; יש רק 31 מומחים בהפרעות תנועה, תחום המקיף עשרות רבות של מחלות, מהן רק בפרקינסון לבדה יש בארץ כ-25 אלף חולים פעילים,

הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לנוירולוגיה נערך כשברקע חסר גדול, שאין לו פתרון ניכר בעין, משום שפרחי הרפואה מגיעים להתמחות בנוירולוגיה רק טיפין-טיפין, ומעדיפים להתמחות בתחומי רפואה מתגמלים וקלים יותר.

פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, אומר: "אני מסתכל סביב ורואה הרבה מאוד שיער לבן ומאפיר של חבריי. כשליש מהמומחים הנוירולוגים בישראל מתקרבים לגיל הפנסיה או חצו אותו. אשתקד, בשנת 2021, ניתנו בארץ רק 21 תעודות מומחה כללי בנוירולוגיה. שנה קודם, ב-2020, ניתנו 22 תעודות כאלה. אלה מספרים נמוכים מאוד, שמעידים על משבר גדול.

"שורש הבעיה", אומר פרופ' טנה, "הוא בעיוותים היסטוריים בתגמול הכלכלי, במסגרתם נשכח מקצוע הנוירולוגיה מאחור, ולכן רופאים צעירים מעדיפים תחומים אחרים ברפואה".

המשבר קיים גם ברפואה הנוירולוגית הכללית וגם בתת התמחויות המקצוע. בשנת 2021 ניתנה בישראל רק תעודת בוגר השתלמות אחת לנוירולוג בתחום הפרעות התנועה ושלוש תעודות בוגר השתלמות בשבץ מוחי.

לדברי פרופ' טנה: "המדינה עלולה לפספס הזדמנות להפחית את נטל תחלואת המוח המזנקת ואת העלויות הכלכליות העצומות הנלוות אליה בעזרת ההתפתחויות הטיפוליות והטכנולוגיות המרשימות בעשור האחרון. בין המשימות הראשונות והדחופות לשר הבריאות החדש ולמנכ"ל משרדו: ללמוד את דו"ח המשרד המקיף לקידום רפואת הנוירולוגיה שפורסם לפני כחצי שנה ומחכה על שולחנם, ולהביא ליישומו המהיר".

הנוירולוג ד"ר רני ברנע, חבר צוות האיגוד להתמודדות עם המשבר במקצוע, מסביר: "בעבר המקצוע היה בעיקרו דיאגנוסטי, עם יכולת התערבות טיפולית נמוכה. הקצב והעומסים היו שונים לחלוטין, ובגלל שלא היו טיפולים יעילים, פחות אנשים פנו אלינו. בשנים האחרונות יש לנו אפשרות ממשית לטפל בנזקים נוירולוגיים, והציבור מצפה מאיתנו לקבל מענה מהיר, למרות העומסים הגדולים. התחלואה הנוירולוגית בעלייה ואין כוח אדם מתאים, עד כדי כך שבבתי חולים רבים, ובעיקר בפריפריה, מקבלים החולים בתחלואות המוח מענה מרופאים שאינם נוירולוגים. מדובר בבירור רפואי ובטיפול פחות איכותי, פשוט כי אין את הידע".

ד"ר ברנע מוסיף: "המצב כיום, לפיו הנוירולוגיה נמצאת בתחתית השכר של הרפואה הציבורית, חייב להשתנות בדחיפות, בד בבד עם שורת צעדים משמעותיים מצד משרד הבריאות לחיזוק המקצוע".

נושאים קשורים:  ד"ר רני ברנע,  פרופ' דוד טנה,  רפואת מוח,  נוירולוגיה,  כוח אדם רפואי,  מחסור ברופאים,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
16.12.2022, 11:16

להערכתי גם בבתי חולים במרכז, עיקר הטיפול במחלות נוירולוגיות בכלל ובשבץ בפרט, לא מתבצע במחלקות נוירולוגיה / שבץ.

אנונימי/ת
16.12.2022, 14:16

יוכרז מקצוע הנוירולוגיה כמקצוע מצוקה עם תמרוץ כלכלי הן למתמחים והן למומחים. במיוחד לדור המומחים הצעירים.

אנונימי/ת
16.12.2022, 23:34

בכלל קיים עיוות גדול בכל רפואת בתי החולים המתוגמלת הרבה פחות מאשר רפואת הקהילה, בתחומים רבים רופא שזה עתה סיים את התמחותו מרוויח בקהילה יותר מפורפסור מנהל מחלקה בבית החולים