פעילות גופנית נמרצת ומתמשכת עשויה להאט התקדמות של אלצהיימר. כך עולה משני דיווחים על שני חולים עם סמנים ביולוגיים חיוביים של אלצהיימר והפרעות קוגניטיביות קלות. המקרים דווחו באתר הרפואי Medpage.
עוד בעניין דומה
חולה מספר 1 אובחן בגיל 64 עם ליקוי קוגניטיבי קל. יותר מ-15 שנים מאוחר יותר, בגיל 80, היתה לו ירידה קוגניטיבית ותפקודית מינימלית והוא אובחן כחולה במחלת אלצהיימר קלה. חולה מספר 2 אובחן עם ליקוי קוגניטיבי קל בגיל 72. בגיל 80, הוא לא הראה שום סימן להתגברות המחלה.
נרשמה ירידה של 0.3 נקודות בשנה בממוצע בבדיקה מיני-נפשית (MMSE) עבור חולה 1 ו-0.125 נקודות בשנה עבור חולה 2, בהשוואה לירידה שנתית ממוצעת של שתי נקודות MMSE בחולים עם מחלת אלצהיימר קלה עד בינונית. איך אפשר להסביר זאת?
מבין כל האלמנטים התורמים האפשריים, פעילות גופנית אינטנסיבית היתה הגורם הסביר לשינוי מהלך המחלה, העריך ד"ר דבנג'ר דבננד מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה אירווינג בניו יורק, מחבר משותף למאמר, שהתפרסם ב-Alzheimer's & Dementiaopens. שני החולים האמורים התאמנו באופן קבוע במשך שעות ביום ואף הגבירו את האימונים לאחר שפרשו או צמצמו את שעות עבודתם.
"אנחנו יודעים שפעילות גופנית קלה עד מתונה קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר, אבל ההשפעות של פעילות גופנית נמרצת וסדירה נחקרו בצורה לא מספקת", אמר דבננד ל-MedPage Today.
"לשני החולים בדו"ח היתה פתולוגיה של 'מוח אלצהיימר' בהתבסס על סמנים ביולוגיים ומאפיינים קליניים, אך שניהם הראו ירידה קוגניטיבית מועטה במשך 16 שנים ושמונה שנים, בהתאמה", אמר. "פעילות גופנית נמרצת וסדירה היתה ההסבר הסביר ביותר לחוסר ההידרדרות שלהם, כיוון שהיו להם מספר בעיות רפואיות והם לא התמקדו בדיאטה או בפעילויות מעוררות קוגניטיביות מעבר למה שעשו מוקדם יותר בחייהם".
פעילות גופנית נקשרה עם סיכון מופחת לירידה קוגניטיבית, ותנועה יומית, כולל ספירת צעדים, נקשרה להורדת הסיכון לדמנציה. מטא-אנליזות גם מצאו כמה עדויות להשפעה מועילה של פעילות גופנית לתסמינים קוגניטיביים של אלצהיימר.
"כמעט כל המחקרים שפורסמו העריכו פעילות גופנית קלה עד מתונה במשך מספר חודשים עד שנתיים, מבלי שנדרשה פעילות גופנית סדירה במהלך כל תקופת המעקב", ציינו דבננד ועמיתיו.
שני החולים בדיווחי המקרים הוערכו ב-NYU Langone Health בניו יורק. במהלך מעקבים אחרונים, שניהם השתתפו ב-VALADopens בניסוי קליני, שמובל על ידי אוניברסיטת קולומביה ונתמך על ידי המכון הלאומי האמריקני להזדקנות (NIA).