נוכחות של MRD קשורה בקשר חזק לתוצאות הטיפול ב-AML. למרות המתאם עם התוצאות הקליניות, הערכת MRD עדיין לא הייתה סטנדרטית או שולבה באופן שגרתי בניסויים קליניים ונצפו אי התאמות בין טכניקות שונות להערכת MRD.
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו 62 חולים בגילאי 18-60 שנים, ברמיסיה מלאה ראשונה לאחר טיפול אינדוקציה אינטנסיבי במחקר ה-SWOG-S0106 - מחקר פאזה 3 בעל הקצאה אקראית. זיהוי MRD על ידי ציטומטריית זרימה רב-פרמטרית מרכזית ואיכותית הושווה לפאנל של 29 גנים המשתמש בריצוף דופלקס (DS), שיטת ריצוף אולטרה רגישה של הדור הבא, שיוצרת רצפי קונצנזוס דו-גדילים כדי להפחית שגיאות חיוביות כוזבות. MRD כפי שהוגדרה על ידי DS נצפתה ב-22 חולים (35%) והייתה קשורה מאוד לשיעורים גבוהים יותר של הישנות (68% לעומת 13%; יחס הסיכונים= 8.8; רווח בר סמך 95%: 3.2-24.5; P<0.001) וירידה בשרידות (32% לעומת 38%; יחס הסיכונים = 5.6; רווח בר סמך 95%: 2.3-13.8; P<0.001) לאחר 5 שנים. MRD מבוססת DS עלתה בהרבה על MRD מבוססת ציטומטריית זרימה רב-פרמטרית, אשר נצפתה בעשרה חולים (16%) והייתה קשורה באופן שולי לשיעורים גבוהים יותר של הישנות (50% לעומת 30%; יחס הסיכונים = 2.4; רווח בר סמך: 95% 0.9-6.7; p=0.087) וירידה בשרידות (40% לעומת 68%; יחס הסיכונים = 2.5; רווח בר סמך 95%: 1.0-6.3; P=0.059) לאחר 5 שנים. יתר על כן, המשמעות הפרוגנוסטית של סטטוס MRD מבוססת DS בזמן הפוגה עבור הישנות בשלב מאוחר יותר הייתה דומה בשתי הזרועות האקראיות של המחקר.
החוקרים הסיקו כי MRD מבוססת רצף מהדור הבא ב-AML היא כלי רב עוצמה שניתן לפתח לשימוש בניהול חולים ולהערכת טיפול מוקדם נגד לוקמיה בניסויים קליניים.
מקור: