האם התרופה לאלצהיימר עובדת? פיתוח ישראלי ייתן את התשובה

פיתוח של חוקרים מהמחלקה הנוירולוגית בבית החולים בילינסון בפתח תקווה והפקולטה להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב יאפשר לבדוק בתוך חודש את האפקטיביות של טיפולים נגד אלצהיימר.

הפיתוח מבוסס על בדיקת EEG פשוטה, המשלבת אלגוריתם חדשני שיכול לזהות תבניות מיקרוסטיטים (EEG microstates) שאינן תקינות בחולי אלצהיימר.

ד"ר אמיר גליק, מנהל השירות לנוירולוגיה קוגניטיבית ב"בילינסון", יציג מחקר שני בנושא בכנס AAIC – Alzheimer Association International Conference, אחד הכנסים החשובים בעולם בנושא אלצהיימר שייערך השנה באמסטרדם.

הפיתוח של ד"ר גליק, בשיתוף עם ד"ר פליקס בנינגר, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית ב"בילינסון", ופרופ' מרים יוסט מהפקולטה להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, יסייע לבחון את יעילותן של תרופות חדשות שייכנסו בעתיד הקרוב לשוק הטיפול במחלת אלצהיימר, זאת חודש בלבד לאחר תחילת נטילתן.

ד"ר גליק מסביר כי הפיתוח, המתבסס כאמור על EEG, בדיקה מוכרת ולא פולשנית, יכול לנבא את מצבו הקוגניטיבי העתידי של הנבדק ברמת דיוק של כ-80%. "הפעלנו על בדיקת ה-EEG אלגוריתם חדשני שפותח עלי ידי מהנדסי חשמל בהובלת פרופ' יוסט והצלחנו לזהות תבניות מיקרוסטייטים שאינן תקינות בחולי אלצהיימר. באמצעות הבדיקה אנו בודקים את המטופל לאחר שקיבל את הטיפול התרופתי ומגלים האם הטיפול אפקטיבי, האם הפרמטרים של התבניות משתפרות או מחמירות. לפי הניתוח החדשני הזה ניתן יהיה לומר האם הטיפול עוזר או שהוא לא תורם למטופל".

ד"ר גליק מספר כי הוא ועמיתיו ערכו שני מחקרים. מחקר אחד רטרוספקטיבי, שהוצג בכנס AAIC בסוף העשור הקודם, בוצע על 221 אנשים כ-118 מהם חולים ו-103 בקבוצת ביקורת. "במחקר הראשון ראינו הבדלים מאוד מובהקים באפיון המיקרוסטייטים בקבוצת הביקורת, כך שיכולנו להבחין בין שתי הקבוצות באופן מובהק סטטיסטית", הוא מציין.

במחקר הפרוספקטיבי, שיוצג בכנס הקרוב כאמור, השתתפו 36 חולים, מתוכם 13 קיבלו טיפול ב-rTMSי- repetitive Trans Magnetic Stimulation אחת לשבוע, למשך כ-16 שבועות.

"בחולים שקיבלו טיפול ב-rTMS עשינו EEG לפני ואחרי כל טיפול ובעזרת המיקרוסטייטים יכולנו לטייב את הטיפול על ידי שינוי הפרמטרים של ה-rTMS והמשכנו לעקוב אחריהם כשנה", מספר ד"ר גליק. "בקבוצה השנייה היו חולים שקיבלו את הטיפול המקובל במצב זה ואחריהם עקבנו כשנתיים. המעקב בוצע הן בעזרת EEG והן בעזרת הערכות קוגניטיביות חוזרות.

"ראינו הלימה בשתי הקבוצות בין הפרמטרים של המיקרוסטייטים ב-EEG למצב הקוגניטיבי של הנבדק, כך שיכולנו לנבא מה יהיה המצב הקוגניטיבי העתידי שלושה חודשים עד חצי שנה לאחר ביצוע ה-EEG. זאת, ברמת דיוק של כ-80%".

על הפוטנציאל של הפיתוח אומר ד"ר גליק: "בשבוע האחרון אושרה תרופה חדשה לאלצהיימר אחרי ש-30 שנה לא אושרו תרופות חדשות למחלה זו. סביר להניח שבתקופה הקרובה יאושרו תרופות נוספות, שהמשותף לכולן הוא שרק אחרי שנה ניתן להעריך את יעילותן על המטופל. בל נשכח שמדובר בתרופות יקרות עם תופעות לוואי בצידן, וכיום, רק אחרי שנה מתחילת נטילתן ניתן לעשות הערכה קוגניטיבית חוזרת כדי לדעת אם הן תורמות לעיכוב התקדמות המחלה.

"אנו נכנסים לתקופה בה יהיה מקובל לטפל במשלב תרופות שעובדות במנגנונים שונים: תרופות ישנות שעובדות על אצילכולין אסטרז ומעלות את הריכוז של אצטיל כולין במוחות החולים, תרופות חדשות שמסירות את החלבון עמילואיד ומקטינות את ריכוזו, ובעתיד נראה גם תרופות שעובדות על מנגנונים נוספים דוגמת מנגנון הטאו או על מערכת החיסון.

"זהו עידן של שילוב תרופתי והכלי שלנו יכול לנתח את ה-EEG בצורה חדשה כדי לכוון לשילוב התרופות הנכון עבור כל חולה. אנו מכוונים לרפואה מותאמת אישית בתחום האלצהיימר".

במסגרת המחקר נרשם כבר פטנט אחד בארה"ב ועוד שני פטנטים מצויים בשלבי רישום לקראת הכרה רשמית. המחקר מומן על ידי הרשות לחדשנות מטעם המדען הראשי בישראל תחת התכנית "קמין". המיזם נמצא בשלב של חיפוש משקיעים לקראת הגשה לאישור ה-FDA.